קרנות הון סיכון פעילות בישראל

את התחום שנקרא קרנות הון סיכון אפשר להגדיר בכמה צורות שונות. דרך אלגנטיות להציג את הקרנות הללו היא כזאת: אלה הגופים שמאפשרים לחברות סטארט אפ להפוך מרעיון או מפיתוח ראשוני, למציאות מצליחה. זה מנוע הצמיחה של ענף זה הן בארץ והן בעולם הרחב. מובן שלא כל סטארט אפ שמלווה על ידי הקרנות הללו אכן יצליח בצורה פנומנלית אבל מרבית השחקנים שהצליחו הגיעו למעמדם רק לאחר שמצאו את הקרן האחת שהאמינה בהם והסכימה להשקיע בהם. לאחר הקדמה קצרה זאת נעבור להציג כמה מהקרנות המובילות, הפועלות בישראל בעת הנוכחית.

קרן פיטנגו

כל יזם צעיר יותר או צעיר פחות שרוצה או חולם על גיוס כספים כקרש קפיצה לקראת הנפקה או אקזיט חייב להכין את קרן פיטנגו. על פי דיווחי הקרן, עד כה היא הזרימה מימון לעשרות רבות של חברות, מהן ישראליות ומהן זרות. זו אחת הקרנות הוותיקות בישראל שהחלה את פעילותה בראשית שנות התשעים של המאה שעברה. היא הצליחה לפני שנים ללוות הנפקות בבורסות המובילות בעולם בענף הטכנולוגיה (כגון נאסד”ק) וכן אקזיטים מרשימים. הערכות של חברות כלכליות מובילות בעולם מגלות כי מדובר בקרן הון סיכון הגדולה בארץ. בימים אלה היא מנהלת השקעות בסך כולל של 2 מיליארד דולרים.

קרן תעוזה

אמנם היא לא גדולה כמו פיטנגו, אבל גם קרן תעוזה שמעניינת גורמים רבים שמחפשים גיוס הון נחשבת מהוותיקות בישראל. גם היא הוקמה בראשית שנות התשעים, בשיתוף של גורמים אמריקאים ובנק ישראלי. בתחילת הדרך סייעה הממשלה בהעניקה ערבויות לחלק ניכר מסך ההשקעות. בין היתר השקיעה הקרן בתעשיית המוליכים למחצה (בתחום מחקר, פיתוח ואמצעי מדידה), בחברות שפיתחו טכנולוגיות מתקדמות בתחום השבבים, בשילוב של תעשיית הייטק ולואוטק ועוד. היא אמנם השקיע בכעשירית ממספר החברות שבהן השקיעה פיטנגו, אך אחוז גבוה מאוד מהבחירות שלה הובילו לרווחי עתק ומימושים.

קרן פימי

קרן זו הושקה קצת לאחר הקרנות פיטנגו ותעוזה, אולם היא כבר השקיעה בקרוב ל-100 חברות טכנולוגיה. המיוחד בגוף המוצלח הזה הוא שהוא נמצא בידיים פרטיות. מנהלי הקרן לוקחים חלק חשוב בניהול החברות או השפעה על מדיניותן, כך שלא מדובר אך ורק במשקיע שקט. עיקר המימון עובר לחברות מסדר גודל בינוני או גדול. בין היתר השקיעה הקרן בתחומים כגון חשמל ואלקטרוניקה, אבטחה ממוחשבת, מערכות תשלום חכמות, תקשורת לוויינים אך גם בחברות בעלות פעילות תעשייתית אשר ניתן לייעל ולהשביח במידה רבה.

קרן טנא

זו קרן השקעות פרטית נוספת, אך כזאת שמדיניות ההשקעות שבה עברה שינויים מאוד גדולים. מצד אחד, כמו פימי (שהשקעותיה מצויות בזיקה מאוד חזקה לישראל, עם מחקר ופיתוח שמתבצעים לפחות בחלקן בישראל), גם קרן זו מגלה עדיפות להשקעות בארץ. עם זאת, כיום היא מתרכזת בעיקר ביזמים שיכולים להביא מראש לצמיחה מאוד חזקה בשוק הגלובלי. בעבר השקיע בחברות תעשייה ידועות אך בהמשך הובילה השקעות בתחומי ההנדסה, תקשורת וכבלים, אנרגיה ועוד (אם כי היא עדיין משקיע גם ביזמים בתחום התעשייה).

קרן תשתיות ישראל

קרן זו פונה באופן מובהק לתחום התשתיות. אחת השותפות המרכזיות בה זו קבוצת הפיננסים הראל (מתחום הביטוח וההשקעות). בין הענפים שבהם היא השקיעה בשנים האחרונות אפשר לציין את תחומי האנרגיה הירוקה, תשתיות תחבורה (כבישי אגרה, רכבת קלה, מטענים), התפלת מי ים בקנה מידה גדול, אנרגיה ירוקה כגון אנרגיה סולארית, תחנות רוח, גז וכן תחום תשתיות הסיבים לאינטרנט (בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים).