גיוס הון ראשוני אפקטיבי – גיוס הון ממשקיעים פרטיים ומוסדיים

הון ראשוני הוא סכום הכסף ההתחלתי אותו יש לגייס על מנת להקים עסק. אמנם מונח זה – שבאנגלית נקרא Seed Money – מזוהה בעיקר עם גיוס הון לסטארט אפ, אולם הוא נכון באופן כללי לגבי כל עסק אותו רוצים להקים.

ברוב המקרים גיוס הון ראשוני מתבצע כשכבר אפשר להציג תוכנית עסקית לסטארט אפ (וכמובן כזו המציגה מודל של עסק מתפקד היטב ורווחי). אם נדרשים סכומי כסף עוד בטרם שלב זה, הם נקראים לרוב Pre Seed (הון קדם ראשוני).

המקורות השונים לגיוס הון ראשוני

את ההון הראשוני ניתן לגייס במספר אפיקים (כשבאופן טבעי ניתן לשלב בין מספר דרכי פעולה):

* משקיעים פרטיים – בין אם קרובי משפחה או חברים ומכרים, בין אם אנשי עסקים המגלים עניין ומזהים פוטנציאל בעסק ובין אם כאלה שעבורם השקעה בסטארט אפ מבטיח היא דרך חיים (והנקראים “אנג’לים”). בשנים האחרונות צצה אופציה חדשה של איתור משקיעים לעסקים, והכוונה היא למימון המונים (Crowdfunding) – גיוס כספים מבני אדם פרטיים רבים שכל אחד מהם משקיע סכום צנוע יחסית, וזאת באמצעות פלטפורמות אינטרנטיות דוגמת Headstart או Kickstarter.

* מוסדות ממשלתיים – ובהם, בין השאר, החממות הטכנולוגיות הפועלת תחת המדען הראשי, קרן המדען הראשי ועוד. כשגיוס ההון מתבצע באמצעות החממות הטכנולוגיות זוכים היזמים לא רק לסכומי כסף חיוניים אלא גם לסיוע יקר ערך בכל הקשור לניהול העסק, שיווק ועוד.

* קרנות הון סיכון – קרנות פרטיות המשקיעות בעיקר בעסקים מתחום ההיי טק.

* קרנות פילנתרופיות – דרך נוספת של גיוס הון ראשוני היא באמצעות פנייה לקרנות פילנתרופיות, ובעיקר כאלה המסייעות ליזמים בראשית דרכם או לעסקים קטנים דוגמת קרן שמש.

* לאומי טק – המיזם החדשני של הבנק המוביל בישראל מקצה אשראי חיוני לעסקים מבטיחים, וזאת במסגרת מעטפת פתרונות כללית לכל צרכי העסק.

מה חשוב לדעת לפני הגיוס הראשוני?

גיוס הון ראשוני דרך קרן הון סיכון, חממה טכנולוגית, אנג’לים (כשמדובר בגיוס הון עבור סטארט אפ) וכו’ מחייב הכנת תוכנית עסקית מפורטת.

מעטים המקרים בהם גופים אלה או משקיעים פרטיים יסכנו סכום כסף ניכר רק בגלל רעיון, מבריק ככל שיהיה, שהרי בסופו של דבר רעיונות לא מכניסים כסף ואינם רווחיים – רק אם יש קהל יעד (ורצוי נרחב) ומודל כלכלי שהוכן על סמך ניתוח מעמיק של השווקים הרלוונטיים, כולל התייחסות לחסמי הכניסה, עלויות הפיתוח ומענה למתחרים ניתן לעניין משקיעים – תקשורת נכונה בין השותפים למיזם למשקיע יכולה לסייע לסגור את העיסקה.

אם לצד התוכנית העסקית ישנו גם דגם של אבטיפוס, הדבר עשוי להוות יתרון משמעותי בתהליך (המתסכל לעיתים) של גיוס הון ראשוני.

בנוסף לנ”ל יש לדאוג גם לפרזנטציה משכנעת. כדאי לדעת שהכנת פרזנטציה למשקיעים מחייבת השקעת תשומת לב ומחשבה רבה, שהרי בסופו של דבר ללא גיוס ההון הנדרש העסק יתקשה להתרומם והיזם לא יוכל להפוך את הרעיון שהגה למציאות מתגמלת.

איך ליצור פרזנטציה שתבטיח את גיוס ההון הנדרש?

ראשית, כדאי לדעת שישנם קורסים המלמדים כיצד להכין פרזנטציות למשקיעים ומקנות ליזמים את הכלים הנדרשים לשם יצירת פרזנטציות אפקטיביות במיוחד. בין השאר ניתן ללמוד קורס שכזה במסגרת מט”י (מרכזי טיפוח יזמות שקיימים בערים רבות ברחבי הארץ).

המלצה נוספת היא ללמוד אודות הגוף אליו פונים (או המשקיע הפרטי) ובפרט להבין מה חשוב בעיניו ומהם הדגשים העיקריים מבחינתו, וזאת על מנת להתכוונן אליו בצורה האופטימלית.

בנוסף כדאי להתכונן בקפידה לפרזנטציה, לערוך חזרות רבות על הטקסטים, על הדגשים, ללמוד איפה כדאי להרחיב ואיפה לתמצת, להיערך לשאלות שונות ומגוונות ולהגיע לפרזנטציה עצמה עם שליטה מלאה בחומר וכמובן שגם ביטחון עצמי ואמונה בעסק/מוצר/שירות יתרמו לא מעט לגיוס ההון.

באיזה שלב כדאי לפעול?

כשמדובר בגיוס כספים לסטארט אפ, ישנה חשיבות מכרעת לעיתוי המהלך.

ניתן, כמובן, לפעול לשם גיוס משקיעים בסטארט אפ בכל שלב בחייו של המיזם, בין אם מדובר ברעיון ראשוני בלבד ובין אם המוצרים או השירותים שמציעה החברה כבר קיימים בפועל, ואכן ישנם לא מעט מקרים בהם סטארט אפ ישראלי מבצע מספר סבבים של גיוס הון – אולם גם כך עיתוי לא נכון עלול לגרום לסטארט אפ לשבוק חיים עוד בטרם הצליח לממש את הרעיון, גם אם הרעיון מצוין.

השלבים השונים של סטארט אפ לצורך גיוס כספים:

* שלב הרעיון בלבד (נקרא גם Pre Seed)

* שלב מתקדם יותר שבו כבר ישנו מודל עסקי ונבחנה היתכנותו של הרעיון הראשוני (נקרא גם Seed)

* אבטיפוס ראשוני כבר קיים / פיילוט ראשון בוצע בהצלחה – במקרה כזה מדובר ב- Round A (סבב גיוס ראשון)

* המוצר/ השירות כבר נמכר אם כי הסטארט אפ עדיין אינו רווחי – שלב זה נקרא Round B (סבב גיוס שני)

* כשמדובר בסטארט אפ רווחי (כלומר כזה שעבר את נקודת ה- Break Even) והמטרה היא התרחבות, השלב נקרא Mezzanine Financing (סבב גיוס שלישי).

* הנפקת מניות לציבור (נקרא גם סבב גיוס רביעי).

מאחר שכל קרן הון וכל משקיע פוטנציאלי מתמקדים בסטארט-אפים בשלבים שונים, וגם סכומי הכסף המושקעים הם בהתאם לשלב ההתפתחותי של החברה, חשוב לדעת למי לפנות לשם גיוס כספים לסטארט אפ ולא לפזר את המאמצים יתר על המידה. אנשי המקצוע של לאומי טק ישמחו לסייע לכם גם בתחום זה.

משקיעים פרטיים וההקלות של הרשות לניירות ערך

באוקטובר 2014 פרסמה הרשות לניירות ערך נייר עמדה, לפיו משקיעים פרטיים ייהנו מהקלות שונות אם ירצו להשקיע בתחום ההיי-טק, ובכך הקלה במידה בלתי מבוטלת על גיוס הון לסטארט אפ.

אם בעבר במסגרת גיוס כספים לסטארט אפ ניתן היה להיעזר בבעלי נכסים המוגדרים כנזילים בסך כולל של 12 מ’ שקל ומעלה, הרי שלאחר התיקון גם בעלי נכסים נזילים בסך 8 מ’ שקל “בלבד” יוגדרו כמשקיעים מתוחכמים ויוכלו להצטרף למועדוני משקיעים המאפשרים לסטארט אפים מבטיחים לקרום עור וגידים. כמו כן בוטלו שתי מגבלות נוספות שעמדו עד כה בפני מי שרצו להשקיע בסטארט אפ בדרך זו – מבחן הניסיון (ניסיון תעסוקתי בן שנה ומעלה בתחום שוק ההון) וביצוע של 30 השקעות או יותר בכל רבעון במשך השנה האחרונה.

שינויים אלה מבטאים את ההכרה ההולכת וגוברת בצורך לגייס משקיעים לסטארט אפים ומהווים יישור קו עם המדיניות הנהוגה בארה”ב.

כמה כסף כדאי לגייס?

במסגרת גיוס משקיעים סטארט אפ חייב למנף את התהליך בצורה יעילה במיוחד, ובפרט חשוב סכום הכסף המגויס.

בין אם הכסף מושג באמצעות גיוס משקיע פרטי ובין אם באמצעות גיוס הון ממשקיעים מוסדיים, יש להחליט מראש מהו סכום היעד.

מומלץ לא להסתפק במועט – אם כבר משקיעים בתהליך של גיוס משקיעים, כדאי שההשקעה תניב מספיק כסף כדי ליהנות בזכותו מקפיצת מדרגה משמעותית – אבל מצד שני יש להתנהל בזהירות ולא לשאוף לגייס הון גדול מדי: כשהמטרה היא סכום כסף גדול מדי, ראשית קשה יותר לגייס את המשקיעים, ושנית, גם אם מצליחים לגיוס הון יש גם עלות, ובמקרה זה הסטארט אפ עלול לשלם מחיר מיותר עבור גיוס סכום כסף שממילא חלקו אינו קריטי.