מה הם שלבי מכירת סטארט אפ

מכירת סטארט אפ היא אירוע מרגש בכמה היבטים, ולא רק בזה הכספי: אמנם האקזיט הנחשק מכניס סכומי כסף יפים מאוד לכיסיהם (או ליתר דיוק, חשבונות הבנק) של היזמים ולפעמים גם העובדים האחרים, אבל בסופו של דבר עסקת מכירה שכזו היא גם הבעת אמון אמיתי ומהותי בפוטנציאל של הסטארט אפ ובעצם בפוטנציאל של הגשמת החלום שעומד בבסיס הסטארט אפ, וכמובן שהקנייה מאפשרת המשך התפתחות וצמיחה בזכות המשאבים הכספיים, שיתוף הפעולה, פתיחת הדלתות ועוד.

בתולדות עולם ההיי-טק הישראלי זכורות כמה וכמה עסקאות מכירה שעוררו עניין רב: כך מכירת מירביליס (שפיתחה את ICQ) ל-AOL ב-1998 תמורת למעלה מ-400 מיליון דולר (עסקה שהתפרסמה בעיקר בזכות היותה האקזיט הבולט הראשון), כך מכירת כרומטיס ללוסנט ב-2000 (בגלל היקף העסקה, מניות בשווי של קרוב ל-5 מיליארד דולר), וכך מכירת ווייז לגוגל (בעיקר בגלל שכולם מכירים הן את ווייז והן את גוגל, וגם בגלל שסכום המכירה עמד על קרוב למיליארד דולר).

העסקאות הנ”ל, וגם הרבות האחרות שנרקמו במהלך השנים ואשר זכו לסיקור תקשורתי פחות בולט, מהוות מודל לחיקוי, אבל כדאי גם לזכור את המשפט הכל כך נכון של חז”ל “לא כל הנוצץ זהב” ושלא כל מכירה מניבה את הפירות המיוחלים – כך שבסופו של דבר לא כדאי לקפוץ על כל הצעה אלא הן לבחון היטב את זהות הקונים והן למצוא את הטיימינג האופטימלי לאקזיט.

מכירת סטארט אפ בשלב מוקדם מדי

אחת הסכנות היותר גדולות לסטארט אפ הוא מכירה בשלב מוקדם מדי, וכתוצאה מכך אובדן זהות ולפעמים גם כיוון.

הדבר עלול לקרות במיוחד במסגרת חיפוש משקיע לעסק – ומציאתו, רק כדי לגלות שהוא רואה את הסטארט אפ אחרת לגמרי מכם. אם מדובר במשקיע אסטרטגי שקיבל לידיו מניות המאפשרות לו לנווט את העסק, התוצאה עלולה להיות רעה במיוחד וכבר היו לא מעט סטארט אפים, כולל כאלה שנשענו על רעיונות מבטיחים, שהתרסקו עקב חילוקי דעות קשים.

שמירת אמונים לישראל או יציאה לחו”ל?

סוגיה מהותית נוספת בהקשר של מכירת סטארט אפ היא האם להתעקש על השארת ליבת הפעילות בארץ או שמא לעבור אל המדינה שבה פועלים הקונים.

מצד אחד ישנם לא מעט אנשים שטוענים כי מדובר באינטרס עליון של מדינת ישראל לשמר בגבולותיה את הסטארט אפים המצליחים ובפרט את המחקר והפיתוח. מצד שני בעולם שמתאפיין בגלובליזציה הולכת וגוברת יציאה אל מחוץ לגבולות הקיימים ויצירת שיתופי פעולה סינרגטיים עשויה להוביל את הסטארט אפ להצלחות גדולות הרבה יותר.

כמובן שלצד האינטרס של המדינה (ואגב, סטארט אפים שפועלים במסגרת חממות טכנולוגיות מחויבים לתת פיצוי למדינה אם הם מעבירים את פעילות המו”פ לחו”ל) ישנו גם האינטרס הפרטי של אנשי הסטארט אפ, וגם מבחינה זו מדובר בהתלבטות לא פשוטה.

גמישות ופילוסופיה

על מנת למקסם את הסיכוי להימכר, נדרשים בראש ובראשונה רעיון פורץ דרך והרבה עבודה קשה על פיתוחו, אבל אם להסתמך על ניסיונם של אלה שהצליחו להגיע לאותה מכירת סטארט אפ נחשקת הרי שישנם 2 מרכיבים חשובים נוספים: גמישות ופילוסופיה.

דוגמה לחשיבותה של גמישות היא אינטוסל (Intucell) שנמכרה בשנת 2013 לחברת הענק סיסקו תמורת לא פחות מ-475 מיליון דולר. אינטוסל החלה את דרכה בניסיון למצוא פיתרון לעומס יתר על רשתות סלולר קוליות אולם התקשתה לגייס כסף ולא מצאה לקוחות. שינוי כיוון אל תחום רשתות האינטרנט הסלולריות הוביל אותה לאקזיט המיוחל שכן ברשתות אלה ישנה חשיבות עליונה להפחתת העומסים.

הפילוסופיה מאפשרת לחברות לשנות כיוון מבלי לאבד את המהות האמיתית שלהן. לא קל לגבש פילוסופיה נכונה, ואחת הדרכים לעשות זאת היא במסגרת מרכז יזמות שמספק תמיכה ברבדים רבים.