עבודה בחו”ל בדרך להצלחת סטארט אפ
סטארט אפים, רובם ככולם, חולמים מהרגע הראשון על הצלחה מעבר לים. סיבות לכך לא חסרות, ובעיקר זהו גודלו של השוק הישראלי, או ליתר דיוק קוטנו, שכן לא בכדי נכתב על המדינה שלנו כי היא “חצי סיכה על מפת העולם” – וכדי להגיע להצלחה משמעותית ולסכומי כסף שמצדיקים את ההשקעה העצומה בכל סטארט אפ, חובה להצליח בחו”ל.
בהתאם, יזמים רבים ועובדים בסטארט אפים בראשית הדרך, וגם בהמשכה, חווים פרקי זמן כאלה ואחרים של עבודה בחו”ל ובהחלט כדאי להיערך לכך.
אפשרויות טכנולוגיות נרחבות, עבודה מסביב לשעון
לכל מי שמאמין כי מדובר בבונוס חביב הנלווה לשאר היתרונות של עבודה במסגרת סטארט אפ כזה או אחר, שאולי ישנה את העולם ויהפוך את עובדיו לאנשים אמידים מאוד, כדאי לחשוב פעמיים: ברוב המקרים מדובר בתקופה שאף אחד לא מתגעגע אליה באמת, ואפילו בסטנדרטים של עבודה בחו”ל שלא במסגרת סטארט אפים (למשל עבודה בעגלות, באבטחה, כאו פר וכו’) מדובר בפרק זמן המתאפיין בשעות עבודה רבות רבות, באינטנסיביות, בלא מעט לחץ (להצליח) ובדי מעט זמן פנוי לבילויים וטיולים.
דוגמה טובה לכך היא הפרק האמריקאי של מייסדי מיראביליס בדרך ליצירת ICQ: קצת לאחר שהגו את הרעיון המהפכני, הגיעו ספי ויגיסר, אריק ורדי ויאיר גולדפינגר, 3 מ- 4 מייסדי החברה שאחראית לאקזיט המפורסם הראשונות בתולדות ההיי-טק הישראלי, למסקנה כי עליהם לעבור לארה”ב לאחר הקמת חברת סטארט אפ – גם בגלל שקהל היעד העיקרי שלהם היה צעירים אמריקאיים וגם מסיבות טכנולוגיות שונות. היעד הנבחר היה סאניוויל שבקליפורניה, וכפי שהם תיארו את התקופה באחד הראיונות, “בגלל שזה מקום שאין שום דבר שאפשר לעשות בו, פשוט נשארנו בחדר הקטן שלנו 24 שעות ביממה ועבדנו”.
אנשי סטארט אפים רבים אחרים מתארים אף הם פרקי זמן של פיתוח המוצר מעבר לים, וגם אצלם צרובה התקופה כחוויה מתישה שכללה מעט מאוד, אם בכלל, רגעי עונג.
למה סטארט אפים צריכים לעבור לחו“ל?
עבודה בחו”ל במסגרת סטארט אפים היא אולי לא עונג גדול – אבל כמובן שגם אינה עונש.
ברוב המקרים מדובר בצעד הכרחי על מנת להגשים את החלום, שכן כאמור בארץ השוק מצומצם. אמנם בימינו ניתן לנהל קשרי לקוחות באמצעות טכנולוגיות שונות גם מרחוק, אבל בשלבים הראשונים, על מנת לבנות את הבסיס למאגר הלקוחות, אין מנוס מלשהות קרוב אליהם ולהעניק להם ליווי צמוד. בנוסף ישנם מקרים שבהם הטכנולוגיות להן נזקק המיזם נמצאות רק בחו”ל ועל כן יש לעבוד משם.
מקרים אחרים המחייבים שהייה בחו”ל לפרק זמן כזה או אחר מצד בעלי סטארט אפים הם כשרוצים לבצע הנפקה (לרוב בנאסד”ק, הבורסה המפורסמת שמקום מושבה ניו יורק). בשנת 2012, לדוגמה, גייסו חברות ישראליות בדרך זו למעלה מ- 250 מיליון דולר (חשוב להדגיש שלא מדובר רק בסטארט אפים) וגם צ’קפוינט, אחד מסיפורי ההצלחה המרשימים ביותר בכל הזמנים, גייסה בדרך זו 67 מיליוני דולרים בשנת 1996, באחד מהצמתים הקריטיים בדרך להצלחה חסרת התקדים – ובאופן טבעי על מנת שהנפקה כזו תעבור בצורה חלקה ותגייס את הסכום המיוחל מהציבור, על בעלי הסטארט אפים לשהות בארה”ב לפרק זמן בלתי מבוטל על מנת לקשור את כל הקצוות וליצור את המבנה הפיננסי והמשפטי האופטימלי.
במקרים אחרים מגיעים מקימי סטארט אפ כזה או אחר, וכן עובדים אחרים בו, לעבודה בחו”ל דווקא בעקבות מכירת החברה. במקרים אלה, בדרך כלל, מדובר בפרק זמן ארוך יותר של עבודה מעבר לים ובתפקידים בכירים יותר.