משקיעים פרטיים או חממה טכנולוגית

הדרך המשתרעת בין הקמתו של סטארט אפ לבין הבשלתו – כזו הבאה לידי ביטוי באקזיט או בהפיכתו של הרעיון הראשוני למוצר או שירות שניתן להציע אותו לקהל הרחב, ולא רק שניתן להציע אותו אלא שיש לו ביקוש של ממש – היא ארוכה וכוללת לא מעט מכשולים מסוגים שונים. על מנת לצלוח אותה יש לגייס לא מעט משאבים, ובעיקר כספיים (אך לא רק!) כששתיים מהאופציות לעזרה הן משקיעים פרטיים וחממות טכנולוגיות.

בחלק מהמקרים הפיתרון המומלץ לסטארט אפ הוא משקיע פרטי (או כמה), למיזמים אחרים מוטב דווקא להיכנס לחממה טכנולוגית ובאופן טבעי היו גם סטארט אפים שנעזרו בשני הסולמות רבי התועלת הנ”ל, כל אחד בשלב אחר של ההתפתחות.

חממה טכנולוגית – מעטפת כוללת לכל הצרכים

חממה טכנולוגית היא מסגרת שבה מקבל הסטארט אפ תמיכה בשלל אספקטים: מרחב פיזי שבו הוא יכול לפתח את הרעיון ממנו הוא צמח, כסף שנדרש לשם מימון הפעילות, אופציות לשיתופי פעולה מעצימים וגם עזרה לוגיסטית. בחלק מהמקרים מוענק גם סיוע משפטי וכן שיווקי, שגם להם כמובן תרומה משמעותית לפיתוחו של כל סטארט אפ.

כדאי לדעת כי מבחינת גיוס הון חממה טכנולוגית היא פיתרון מוגבל – ברוב המקרים מקבל הסטארט אפ עד 2-2.5 מיליון ש”ח (אם כי ישנם תחומים ספציפיים בהם ניתן לקבל יותר, וכך למשל סטארט אפים בתחום הביוטכנולוגיה עשויים לקבל עד 8.1 מיליון ש”ח). עוד חשוב לציין כי רוב החממות הטכנולוגיות מופעלות על ידי חברות פרטיות אשר קיבלו לשם כך זיכיון מהמדינה. ביניהן ניתן לציין את שטראוס, טבע, פיליפס ואלביט, כשבאופן טבעי שיתוף פעולה עם חברות ענק אלה שווה ליזם שנמצא בראשית הדרך לא פחות מכסף ולפעמים אף הרבה יותר. גם קרנות הון סיכון מנהלות לעיתים חממות טכנולוגיות, כשאחת הדוגמאות הבולטות היא JVP Cyber Lab, חממה המופעלת בב”ש ע”י קרן הון הסיכון המוערכת JVP בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון.

משקיעים פרטיים – סכומי כסף משמעותיים

פנייה למשקיע פרטי מצד סטארט אפ נעשית לרוב במטרה לקבל תמיכה כספית משמעותית. זוהי דרך מקובלת לגייס סכומי כסף נכבדים, כשבאופן טבעי ההון הכולל המגויס בדרך זו אינו מוגבל כפי שקורה בחממה טכנולוגית.

יחד עם זאת משקיע פרטי עשוי לסייע לסטארט אפ כזה או אחר לא רק בהיבט הכספי, אלא גם מבחינות אחרות ובמיוחד אם אותו משקיע הוא איש הייטק בעצמו או אדם בעל ניסיון בהשקעות בסטארט אפים. חיפוש משקיעים שכאלה, המכונים “אנג’לים”, תורמים מהניסיון שצברו, מהידע שבאמתחתם ובנוסף פותחים לא מעט דלתות עבור היזם הצעיר ומאפשרים לו להגיע לשיתופי פעולה אסטרטגיים שללא אותו משקיע היה לו קשה מאוד להגיע אליהם.

ההבדלים העיקריים

אל החממות הטכנולוגיות נכנסים בעיקר סטארט אפים בתחילת הדרך, ואשר בהתאם זקוקים לתמיכה במישורים רבים (כאמור גם בהיבטים משפטיים, גם מבחינה לוגיסטית וגם מבחינת מקום בו יוכלו לפעול ולא רק כסף), בעוד משקיעים פרטיים ניתן לרתום לסטארט אפ בכל שלב שהוא ובלא מעט מקרים הדבר מתרחש דווקא בשלבים מתקדמים (למשל כשנדרש הון על מנת לפתח קווי ייצור).

הבדל נוסף הוא התמורה להשקעה: סטארט אפ שמתקבל אל חממה טכנולוגית נדרש להעניק לבעלי החממה 30 עד 50 אחוז מהמניות, ואילו משקיע פרטי מקבל אחוזים בהתאם לסכום אותו הוא מעניק למיזם וליכולת המיקוח שלו (ושל בעלי הסטארט אפ).

עוד הבדל הוא המעורבות בניהול: במקרים רבים משקיעים בסטארט אפ מגלים מעורבות פעילה בניהול, בין אם השוטף ובין אם בכל הקשור לקבלת החלטות אסטרטגיות, בעוד קברניטי החממות הטכנולוגיות מעניקים מעטפת כוללת אך לא הופכים לחלק משדרת הניהול של הסטארט אפ.