מספרן הרב של חברות סטארט אפ ישראליות

עפ”י הערכות של גורמים שונים המעורים בתחום ההיי-טק ובסטארט אפים בפרט, ישנן בישראל כ-5,000 חברות הזנק (השם שבחרה האקדמיה ללשון ל”סטארט אפ” המוצלח והקליט), נתון מדהים בהתחשב בגודל האוכלוסייה ואשר מציב את המדינה הצעירה שלנו בחזית הטכנולוגיה והחדשנות.

נתון אחר מספק הסבר לא רע למספרן הרב של חברות סטארט אפ ישראליות: בתחילת 2015 התבצעו אקזיטים של סטארט אפים ישראלים בסכום כולל של 900 מיליון דולר! בין השאר נרכשה חברה צעירה וצנועה בשם eat24 ע”י חברת הענק yelp (“חוצפה ישראלית”, תיאר נדב שרון, אחד ההוגים, המקימים והמפתחים של eat24, את אחד המפתחות להצלחה שלה), וסטארט אפ ישראלי אחר שנמכר לחברה בינ”ל הוא Appsfire שעוסק בתחום הפרסומות בסלולרי (הרוכשת היא חברה צרפתית גדולה בשם MNG).

לצד הפוטנציאל, אסור להתעלם מנתון נוסף שהתפרסם בראשית 2015: מתוך למעלה 10,000 חברות סטארט אפ ישראליות שהוקמו בין השנים 1999 ל-2014, פחות מ-500 ניתן להגדיר כסיפורי הצלחה. אמנם “הצלחה” היא לא מושג אבסולוטי, ובהחלט ייתכן מחקר אחר שהיה מספק שורה תחתונה שונה, אולם גם כך מומלץ בחום לזכור, עוד לפני שמתבלטים בסוגיה איך מתחילים סטארט אפ, שהדרך ארוכה ואין ערובה לאקזיט בסופה (וגם לא להפיכה לחברה יציבה ורווחית).

חברות סטארט אפ ישראליות מבטיחות

אחד מקרשי הקפיצה היותר מוצלחים הוא היכללות ברשימה כזו או אחרת של חברות סטארט אפ ישראליות מבטיחות.

באופן טבעי ככל שהגוף שעורך את הרשימה נתפש כאיכותי יותר, מעודכן יותר ובפרט בעל הבנה מעמיקה יותר בתחומי הטכנולוגיה והעסקים, כך היכללות ברשימה תגדיל בצורה משמעותית יותר את הסיכוי להצליח – כשבדרך כלל הצלחה בשלב זה, שלב “ההבטחה”, בא לידי ביטוי בגיוס כספים הנחוצים להמשך הפיתוח ומימוש ההבטחה (וחשוב לזכור שכאשר מדובר על מימון סטארטאפ בכל שלב ושלב הוא נדבך קריטי בהצלחה, וכי לרבים מהיזמים הוא קשה במיוחד).

דוגמה אחת לרשימה מוערכת שכזו היא הרשימה שעורכת גרטנר, חברה בינלאומית שמפעילה גם שלוחה בישראל. בשנת 2009 כללה רשימת ה- Cool Vendors של גרטנר את ווייז, וגם בשנים אחרות נכללו בה חברות סטארט אפ ישראליות שהציגו רעיון מבריק ואשר בסופו של דבר הפכו לסיפורי הצלחה מרשימים (בין השאר מדובר בסלוטו, סייברה, פריים סנס ו- Watchdox).

בשנת 2015 מופיעים ברשימה 15 סטארט אפים ישראלים (מספר שיא, הממוצע עומד על כ-12) וביניהם ThetaRay שמפתחת דרכים להתריע מבעוד מועד על מתקפות סייבר, Cyactive שכבר נרכשה ע”י פייפאל, ו- Glide שמפתחת אפליקציה להעברת מסרים בווידיאו.

למכור או לא למכור, ואם כן – מתי?

הצלחה מבחינת חברות סטארט אפ ישראליות היא אחת משתי האופציות הבאות: אקזיט (כשבאופן טבעי ככל שהתמורה המשולמת עבור הסטארט אפ גבוהה יותר כך ההצלחה נתפשת כמרשימה יותר) או התבססות כחברה יציבה ורווחית עם לקוחות נאמנים, בין אם בשוק הישראלי ובין אם גם בשווקים אחרים ברחבי העולם (ובדרך כלל, בשל קוטנו של השוק הישראלי, חברות ההייטק הישראליות מוכרות במגוון רחב של מדינות את מוצריהן).

לאופציה של מכירת סטארט אפ – לרוב לחברה מחו”ל – יש שני יתרונות משמעותיים: ראשית, לקופת החברה (ולכיסם של בעליה) נכנס מיידית סכום כסף, כשבחלק מהמקרים הוא גבוה מאוד; ושנית, ההשתלבות בתוך חברה בינלאומית, ובפרט אם היא גדולה או מובילה בתחומה, מאפשרת לאנשי הסטארט אפ למצות את יכולותיהם ואת הרעיון שעמד בבסיס החברה שהקימו – והרי גם מימוש החלום שממנו נבט הסטארט אפ הוא נדבך משמעותי בהצלחה.

מצד שני טמונה בכך גם סכנה: הסטארט אפ עלול להיבלע בתוך החברה וייתכן כי יאבד את זהותו בשל אינטרסים שונים של החברה הרוכשת. בשל כך מומלץ בכל מקרה לא למכור מוקדם מדי את הסטארט אפ ואיתו את הייחודיות.