סטארט אפ חברתי בישראל

אם בראשית דרכם סטארט אפים היו מזוהים בעיקר עם הרצון לבצע אקזיטים בסכומי עתק, הרי שעם השנים חלו תמורות משמעותיות בתחום וכיום חברות הזנק רבות שואפות לא רק להגיע לרווחים גבוהים שיאפשרו לבעליהם רווחה כלכלית אלא גם לשנות את העולם ובפרט להפוך את החברה הישראלית לבריאה יותר. בהתאם נולד המושג “סטארט אפ חברתי”, וחשוב לציין שלא רק בארץ כבר הבינו את הקשר בין חיזוק כל רבדי החברה לבין איכות חיים אמיתית לכולם, שהרי הבולטים שבאנשי ההייטק בעולם כבר תורמים סכומי עתק למטרות כאלה ואחרות וביניהם ביל גייטס, טים קוק ולארי אליסון. יחד עם זאת הדגש בסטארט אפים חברתיים הוא לא על פילנתרופיה לאחר הצלחה כלכלית אלא על שילוב אמיתי של חדשנות טכנולוגית וחיזוק אוכלוסיות מוחלשות בו זמנית.

איך נולד הרעיון של סטארט אפ חברתי?

כמו כל רעיון קשה עד בלתי אפשרי לשים את האצבע על אירוע נקודתי או על אדם ספציפי ממנו נולד הרעיון של סטארט אפ חברתי, ובאופן כללי ניתן לומר שזהו תוצר טבעי של ההבנה של יותר ויותר אנשים כי ללכידות חברתית ישנה חשיבות עצומה ותועלת רבה לא רק מהצד ה”מקבל” אלא גם מהצד ה”נותן”, כשבהקשר זה חשוב לציין כי שמקבל גם נותן ולהיפך, מי שנותן גם מקבל, ולא מעט.

תרמה לכך גם מדיניות הממשלה בעשור וחצי האחרונים והסתלקותה ההולכת ומעמיקה מאחריות למגזרים שלמים באוכלוסייה ומשורה ארוכה של תפקידים שבעבר מילאה. המודלים הכלכליים החדשניים, לפיהם אין די בצמיחה כדי להוות אינדיקציה לכלכלה בריאה ומדינה איתנה אלא יש לשים לב גם לרמת אי השוויון ולאיכות ההזדמנויות המוענקות לקבוצות השונות באוכלוסייה, מבהירים אף הם היטב עד כמה חשוב לחזק את האוכלוסיות המוחלשות, ובהיעדר פעולה ממשלתית בנושא נאלצו/בחרו אנשים פרטיים רבים להיכנס לתחום – בין אם במסגרת עמותות שונות ובין אם במסגרת סטארט אפים חברתיים.

הדוגמה של Stands

דוגמה אחת מיני רבות של סטארט אפ חברתי היא Stands, חברת הזנק שהוקמה בראשית 2015 על ידי רועי רוזנפלד, להט אבו וגיל רש. השלושה הכירו כשעבדו יחד בחברת הייטק ישראלית בניו יורק, ולאחר שגילו כי הרצון להעצים את החברה הישראלית משותף להם ואף בוער בעצמותיהם, שבו לארץ והקימו את Stands.

הרעיון העומד מאחורי הסטארט אפ פשוט: ברוב אתרי האינטרנט אליהם אנחנו גולשים משובצות פרסומות. חברת Stands פיתחה תוסף לדפדפנים שחוסם את אותן פרסומות, פרט לאלה שהמפרסמים שלהן משלמים כסף עבור הופעתן – לעמותות וגופים אותם בוחר כל גולש כשהדגש הוא כמובן על עמותות המחזקות אוכלוסיות מוחלשות ובעצם מדובר בדרך אפקטיבית במיוחד של גיוס כספים באינטרנט מהמפרסמים לטובת עמותות (בשלל נושאים, מזכויות בעלי חיים, דרך העשרה לימודית של ילדים בפריפריה ועד איכות הסביבה).

באופן כללי כדאי להדגיש כי לשם הקמת חברת הזנק חברתית כדאי להסתייע בשירותיו של עורך דין סטארטאפיסט, שיעגן את התרומה לקהילה בחוזה משפטי תקף.

יכולים נותנים

סוג אחר של מעורבות חברתית של אנשי הייטק הוא כאמור פילנתרופיה.

במקרים אלה לא מדובר בפעילות חברתית השזורה בתוך הפעילות העסקית אלא בכזו המהווה נדבך נפרד בחייו של אותו משקיע פרטי שהשקעותיו צלחו או יזם ההייטק שחלומו התגשם ובין השאר העשיר גם את חשבון הבנק שלו.

דוגמה אחת לכך היא היוזמה “יכולים נותנים” ששמה לה למטרה להגביר את הנתינה הפרטית בישראל ולשכנע עוד ועוד אנשי עסקים שיכולים לתת – לתת. בין יוזמי היוזמה שוקי ארליך, אחד האנשים העומדים מאחורי ההצלחה המרשימה של אמדוקס, ששואף לא רק להכפיל את היקף התרומות המצטברות מדי שנה בארץ מ-8 מיליארד ש”ח (לפני נתוני 2012) ל-16 מיליארד אלא גם להפנות יותר ויותר יכולות וחדשנות לטובת עשייה חברתית.