יש לי רעיון לסטארט אפ, מה עכשיו? מימוש רעיונות לסטארט אפים

בדמיון שלנו, וגם בסרטים, ישנו תמיד רגע מזוקק שבו קם אדם וצועק “יש לי רעיון לסטארט אפ” – מעין גרסה מודרנית ל”אאורקה!” (“מצאתי” ביוונית, אותה קריאת התפעלות שמיוחסת לארכימדס לאחר שגילה תגלית מדעית בעת שרחץ באמבטיה. עפ”י המיתוס הוא זינק מהאמבטיה ורץ עירום ברחובות אתונה כשהוא צועק “אאורקה”…)

גם במציאות, במקרים רבים, צץ אותו ניצוץ בדמות רעיון מבריק, אבל הדרך לסטארט אפ עוד ארוכה וכוללת שלבים דוגמת חיפוש משקיע לעסק, רישום פטנט, סוגיות משפטיות שונות ועוד ועוד.

יש לי רעיון לסטארט אפ מצליח – השלב הבא

ההמלצה הבולטת של יזמים רבים שכבר הצליחו לממש חלום או רעיון היא קודם להניח לרעיון ולחזור אליו אחרי יומיים-שלושה. לא מעט רעיונות שבלהט הרגע נראים לנו מלהיבים מאוד וכאלה שישנו את העולם מקבלים פרפסקטיבה אחרת אחרי זמן מה – ועל כן לא כדאי לצאת מייד לרחובות ולצעוק “אאורקה”. אם אחרי יומיים שלושה הרעיון עדיין מזרים אדרנלין ותקווה – אפשר להמשיך הלאה.

השלב הבא הוא לשתף אנשים שסומכים עליהם ברעיון. התגובות של אותם אנשים עוזרות להבין עד כמה אכן גבוה הפוטנציאל של אותו רעיון, לפעמים זוכים לתובנות שמסייעות לחדד אותו, לטיפים יקרי ערך לגבי המשך בניית סטארט אפ ובנוסף השיתוף של הסביבה הקרובה מגביר את רמת המחויבות של היזם עצמו לרעיון שלו.

עובדים מהבית או לא? לבד או עם צוות פיתוח?

השלב הבא אחרי הרעיון הוא להבין איך מתחילים סטארט אפ: האם העבודה עליו, בשלב הראשוני שבו הוא עדיין נמצא, תיעשה מהבית או במקום אחר? האם ניתן לבצע את הפיתוח ההתחלתי לבד או שכבר צריך לגבש צוות שלם?

בהתאם להחלטות הנ”ל גם התקציב הנדרש לפיתוחו של הסטארט אפ. ככלל מומלץ בשלב ראשוני זה להשתדל לצמצם את ההוצאות למינימום שכן לא קל לגייס השקעות בסטארט אפ שנמצא בחיתוליו. בדרך כלל יושקע בו הון עצמי, או כספים שיגויסו מקרובי משפחה – אבל מאחר שרמת הסיכון גבוהה מאוד הרי שגם כך ההמלצה לצמצם את ההוצאות למינימום ההכרחי בהחלט תקפה.

תוכנית עסקית

לאחר הפיתוח הראשוני ברוב רובם של המקרים יידרשו סכומים משמעותיים יותר כדי להמשיך לפתח את הרעיון.

זהו למעשה הרגע שבו למעשה קם הסטארט אפ וכשמתחילה העבודה האמיתית. הצעד הראשון שכדאי לבצע אותו הוא כתיבת תוכנית עסקית מסודרת. תוכנית שכזו בוחנת את ההיתכנות הכלכלית של המיזם (שהרי גם ברעיון הטוב ביותר אין טעם להשקיע כל כך הרבה משאבים אם הוא לא צפוי להפוך למוצר או שירות שיניב רווחים כספיים) ואת ההיתכנות הטכנולוגית (שכן לא כל רעיון ניתן לממש, אם כי כמובן שיזמים נחושים יכולים להחליט שהם מפתחים כל דבר שחסר עדיין).

התוכנית העסקית, כשהיא כתובה נכון כמובן, גם עוזרת לבעל הרעיון להבין טוב יותר לאן מועדות פניו, מיהם מתחריו, איפה נמצא קהל היעד העיקרי ועל מה חשוב לתת את הדעת בכל שלב ושלב של הפיתוח. הוא גם יוכל לדעת אילו אנשי מקצוע הוא צריך לצרף לסטארט אפ ובשלב זה בדרך כלל כבר יזדקק להון נוסף (למשל לשם תשלום שכרם של אותם אנשי מקצוע, ועוד).

ישנם לא מעט גופים המעניקים מימון לעסקים מתחילים, ובפרט הבנקים וקרנות הון הסיכון. גם אנג’לים יכולים להוות עזר כנגדו לבעל הסטארט אפ, כשמומלץ לבחור שותפים לדרך שמספקים תמיכה אמיתית.

אמונה

מרגע שהסטארט מתחיל לפעול במתכונת מלאה, שמן הסתם הולכת ומתרחבת ככל שמתקדמים בפיתוח, המרכיב החשוב ביותר הוא אמונה. בין הרגע שבו מכריזים “יש לי רעיון לסטארט אפ” לבין הרגע שבו הסטארט אפ מבשיל ונמכר או זה שבו בוחנים את המאזן ורואים רווחים נאים מפרידים מכשולים רבים ונדרשת אמונה עזה ברעיון וביכולות האישיות על מנת לצלוח את כולם.

בנוסף חשוב לזכור שחלק בלתי מבוטל מאותם רעיונות לסטארט אפים שנראים לנו מבריקים, ושלאחר בדיקת היתכנות עסקית מתגלים ככאלה שאכן מספקים מענה אפקטיבית לבעיה אמיתית, עשויים לצוץ גם בראשם של יזמים אחרים – שהרי אם מדובר בבעיה רווחת, מן הסתם רבים מחפשים לה פתרון. בהתאם מומלץ לבחון האם ישנן חברות אחרות שכבר מפתחות מוצר דומה לזה שלכם. אם כן, ייתכן שכדאי לכם לחפש עוד רעיונות לסטארט אפים ולנסות לקדם אותם.