חממה טכנולוגית – כך תתקבלו אל חממה עסקית בדרך להצלחה של ממש

חממה טכנולוגית היא כינוי מדויק מאין כמותו למסגרת עסקית המעניקה למיזמים בראשית דרכם תמיכה במישורים שונים: החל מחלל פיזי בו יוכלו לפעול, דרך גיוס הון ראשוני (במסגרת החממה ניתן לקבל 2-2.5 מיליון ש”ח, ובמקרים מסוימים אפילו יותר) וכלה בעזרה ביצירת שיתופי פעולה וחיבורים אסטרטגיים. ישנן חממות טכנולוגיות פרטיות וישנן חממות טכנולוגיות המופעלות על ידי זכיינים מטעם המדינה ובסך הכל פועלות בישראל כמה עשרות חממות ובמסגרתן מלבלבים כמה מאות עסקים צעירים בכל נקודת זמן נתונה (כשבאופן טבעי לא כולם מבשילים לכדי עסק חי ורווחי, אולם אלה שכן בהחלט מצדיקים כל השקעה בסטארט אפ).

תולדות הרעיון

חממת סטארט אפ, למרות הילת החדשנות המרחפת סביבה, אינה רעיון חדש וכבר בשנות השישים של המאה העשרים החלו לצוץ בארצות הברית, מולדת היזמות העסקית והתמיכה ביזמים, חממות עסקיות. באופן טבעי לא היו אלה חממות סטארט אפ אלא חממות לעסקים במגוון תחומים, ולאור הצלחת הקונספט הוא התפשט גם אל אירופה (ובפרט בבריטניה) ובימינו כבר ניתן למצוא בלא מעט מדינות עולם שלישי השואפות להתפתח חממה עסקית פעילה ומעצימה.

העלייה לישראל                                                     

חממות סטארט אפ ראשונות הוקמו בישראל בתחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת. המניע לאימוץ הרעיון של חממה טכנולוגית וגיורו היה גל העלייה מברית המועצות שהתאפיין בריבוי מהנדסים ומדענים, ומתוך הרצון “לנצל” את כישוריהם והידע יקר הערך שבאמתחתם, הוחלט על הקמת חממות עסקיות עם דגש על טכנולוגיה ותוך מתן עדיפות לחממות בפריפריה – כך שבנוסף לקליטת עלייה מוצלחת, דחיפה משמעותית קדימה של תחום ההיי טק וזריקת מרץ לכלכלה הישראלית, תניב כל חממה טכנולוגית רווח נוסף בדמות חיזוק הפריפריה.

בהתאם החממות הראשונות שהוקמו היו בדימונה, באופקים וברמת הגולן, ובנוסף הוקמה חממת סטארט אפ בטכניון ועוד אחת ברחובות.

גם חלק ניכר מהחממות הבאות בתור הוקם באזורי פריפריה ועד אמצע העשור האחרון של המאה העשרים כבר פעלו בארץ קרוב ל- 30 חממות טכנולוגיות.

ההפרטה והמשך הצמיחה במאה ה– 21

חממה עסקית היא גוף הדורש מיומנויות ניהוליות מתקדמות, ספציפיות וכאלה המתעדכנות כל העת, ועל כן, ובמטרה להבטיח מיצוי המשאבים המושקעים במרכזי יזמות אלה, הוחלט בראשית המאה ה- 21 להפריט אותם (אם כי עדיין מרבית המימון מגיע מכספי המדינה).

מאז ההפרטה, פועלות חממות סטארט אפ בשיטת הזיכיון. את הזיכיון מעניק המדען הראשי של משרד הכלכלה, לתקופה של 8 שנים, וזאת על סמך מכרז מפורט המציב תנאים רבים על מנת להבטיח כי ההשקעה במיזמים תניב מקסימום פירות, הן ליזמים השוקלים או נמצאים בעיצומה של הקמת חברת סטארט אפ, הן לבעלי החממות והן למשק כולו ובעצם לחברה הישראלית בכללותה.

למכרזים האחרונים ניגשו תאגידי ענק כמו טבע, נילסן, אלביט, פיליפס ושטראוס. שטראוס הקימה חממה טכנולוגית בשם Food-Tech Hub LP שפועלת באשדוד ומתמקדת באופן טבעי במתן תמיכה משמעותית לחברות העוסקות בפיתוחים טכנולוגיים בתחום המזון, ואילו פיליפס וטבע משלבות כוחות במסגרת חממה המתמקדת בהשקעה במיזמים בתחום הטכנולוגיה הרפואית: חממה זו, ששמה Inspire Healthcare Innovations פועלת ברעננה, ותורמת לחברות הנכללות בה ידע נרחב (הן באשר לרגולציה, הן בהיבט עסקי והן בפן הטכנולוגי) וערך מוסף משמעותי.

זכיין אחר המפעיל חממה טכנולוגית מדוברת הוא VLX, גוף שנולד מחיבור שתי חממות סטארט אפ ותיקות ומוערכות: קרן ואן ליר וקסניה.

עוד חשוב לציין שגם לאחר ההפרטה עדיין מושם דגש על הקמת חממות בפריפריה, ושתי דוגמאות מצוינות לכך הן JVP Cyber Lab שאותה מפעילה קרן הון סיכון JVP בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן גוריון, וכפי שניתן להבין משמה היא מתמקדת בטיפוח חברות העוסקות בלוחמת רשת (וממוקמת בבאר שבע), ו- NGT הפועלת בנצרת ומשקיעה בחברות בתחום מדעי החיים.

מה כוללת התמיכה המוענקת במסגרת חממה טכנולוגית?

חברה המתקבלת לחממה עסקית זוכה לתמיכה באפיקים רבים, וזאת לפרק זמן של שנתיים (עם אופציה לשנה שלישית).

בין השאר מקבלת החברה סכום של 2-2.5 מיליון ש”ח, כשהמדינה מספקת 85% מהמימון ובעלי החממה 15%. כדאי לדעת כי זהו סכום מינימום, שכן בעלי החממה יכולים להשקיע סכומים נוספים אם להערכתם הדבר כדאי ומוצדק, וכי מיזמים עסקיים מבטיחים הזוכים לחיזור מצד מספר חממות טכנולוגיות בהחלט יכולים לזכות בתנאים טובים במיוחד.

בנוסף נהנים הסטארט-אפים הפועלים במסגרת מרכז יזמות טכנולוגית (השם הרשמי של החממות) ממעטפת אדמיניסטרטיבית, שיווקית ובמקרים רבים גם משפטית, שגם לה כמובן חשיבות עצומה מבחינת היכולת של המיזם הטרי למצות את הפוטנציאל הטמון בו ולהבשיל לכדי חברה רווחית.

חממות ביו טכנולוגיות

סוג ספציפי של חממת סטארט אפ הוא חממה ביו טכנולוגית. לאור החשיבות העצומה של תחום זה, והפוטנציאל הרב הטמון בו, נקבע כי תהיינה חממות ייעודיות לטיפוח חברות בתחום הביו-טכנולוגיה. סטארט אפים המתקבלים לחממות אלה זוכים להשקעה של 8.1 מיליון ש”ח (במשך 3 שנים), ובעליהם זוכים לשמור על בין 50 ל- 70 אחוז מהמניות.

גם במסגרת לאומיטק מוקדשת תשומת לב ייחודית לעסקים בתחום הביו-טכנולוגיה, ובעלי מיזמים שכאלה זוכים לליווי אישי שתורם לצמיחתם במגוון דרכים ואמצעים.