השקעה בסטארט אפ – לא כל אחד יכול

השקעת כספים במוצר סטארט אפ ישראלי היא מהלך שעשוי להיות רווחי מכמה וכמה בחינות: הן למשקיע שעשוי ליהנות מרווח נאה במיוחד אם הסטארט אפ יגשים את התקוות שתולים בו, הן לבעלי הסטארט אפ עצמו, כמובן, שמקבלים הזדמנות לנסות לממש את החלום שלהם והן למשק הישראלי בכללותו שהרי ענף ההיי טק אחראי על חלק נכבד מהייצוא העסקי (כ- 30%) וככל שיותר סטארט אפים ישגשגו כך תיתרם גם הכלכלה כולה (אסור לשכוח שסטארט אפ שקורם עור וגידים וציוד ועובדים מספק תעסוקה לספקים חיצוניים במגוון תחומים וכך יוצר סביבו מעגל של פרנסה ופריחה).

יחד עם זאת השקעה בסטארט אפ טומנת בחובה סיכון בלתי מבוטל ולא בכדי חיפוש משקיעים הוא אחת המשימות היותר מורכבות של כל מי שמקים מיזם שכזה. מאחר שכאמור השקעות בסטארט אפים הן אינטרס לא רק של היזם ושל המשקיע אלא גם של המדינה, מנסים קברניטי המשק לעודד השקעות שכאלה, במספר דרכים שונות, ואופציה נוספת שאולי תאפשר בעתיד (הקרוב) השקעות רבות יותר במיזמים ותקל על גיוס הון ראשוני לסטארט אפ, בין אם כזה שזה עתה הוקם ובין אם ותיק יותר שמנסה להתרחב, היא מימון ההמונים שהופך לחלק בלתי נפרד מכל משק מודרני.

התיקון לחוד עידוד ההשקעות בסטארט אפים        

ב- 2010 אישרה ממשלת ישראל חוק שזכה לשם “חוק האנג’לים” (על שם אותם משקיעים משמעותיים בסטארט אפים שברוב המקרים לא רק מספקים למיזם הצעיר כסף חיוני אלא גם תורמים מניסיונם יקר הערך). על פי החוק, השקעה בסטארט אפ תהווה הוצאה מוכרת מבחינת מס הכנסה באותה שנה (עד לתקרה כספית מסוימת), וזאת בכפוף למספר קריטריונים, והתקווה הייתה כי הדבר יעודד השקעות בסטארט אפים ישראלים – אולם בפועל, בעיקר מפני שהקריטריונים יצרו מצב של אי ודאות אם ההשקעה אכן תהפוך להוצאה מוכרת, סכומי הכסף שגייסו סטארט אפים על סמך החוק היו נמוכים יחסית.

בתחילת קיץ 2014 החלו לקדם שרי האוצר והכלכלה תיקון להצעת החוק שיסיר חלק מהחסמים ויהפוך את ההשקעה בסטארט אפ לעוד יותר משתלמת, כך שבסופו של דבר כלכלת ישראל כולה תתחזק.

על פי הקריטריונים החדשים המגובשים, כל השקעה של עד 5 מיליון ש”ח בסטארט אפ בן 3 שנים או פחות, שהכנסותיו אינן עולות על 1.5 מיליון ש”ח לשנה והוצאותיו לא עוברות את רף ה- 3 מיליון ש”ח לשנה, שרוב פעילותו מוקדשת למחקר ופיתוח ושנמצא ראוי להשקעה על ידי המדען הראשי – תהווה הוצאה מוכרת. תיקון נוסף לחוק מונע הפיכת סטארט אפים למקלטי מס, שכן הוא מחייב את הסטארט אפ לנצל את סכום הכסף שגייס בתוך עד 5 שנים מיום קבלת הכסף וכן אין באפשרותו להעניק משכורות או כל הטבה אחרת למשקיע (פרט לדיבידנד).

בדרך זו מקווים שרי האוצר והכלכלה להקל על גיוס משקיעים בסטארט אפ ולהוציא לדרך עוד ועוד עסקים בעלי פוטנציאל בתחום.

השקעה בסטארט אפ באמצעות מימון המונים

מימון המונים הפך בשנים האחרונות לדרך מקובלת של גיוס כספים עבור מיזמים רבים, כשלרוב התמורה היא מוצר או צ’ופר. חוק אמריקאי הנקרא JOBS ACT, ושאושר בשנת 2012, מאפשר הענקת מניות תמורת קבלת כסף למיזם סטארט אפ, וגם אם נכון להיום בישראל עדיין לא קיימת אופציה זו הרי שמתגבשת הצעת חוק שתאפשר השקעה בסטארט אפ תמורת מניות גם בארץ – אפשרות שמן הסתם תעורר עניין רב הן בקרב יזמים והן בקרב הציבור הרחב.

גם לאומי טק, מתוך רצון לחזק את ענף ההיי טק שכאמור מהווה מנוע צמיחה רב עוצמה ומתוך שאיפה לקדם סטארט אפים בעלי פוטנציאל משקיעה בהם, ובנוסף תורמת להתפתחותם באמצעות יצירת פלטפורמות שונות ואפשור שיתופי פעולה מעצימים.