כיצד מתבצע גיוס משקיעים באמצעות קרנות הון סיכון בישראל?

קרנות הון סיכון הן אחד המנועים רבי העוצמה שמאחורי ההצלחה של ההייטק בישראל, והן אחראיות במידה בלתי מבוטלת להפיכתה של מדינה קטנה ל”אומת הייטק”. בפרט מסייעות הקרנות לסטארטאפים שכבר התחילו לגבש מוצר בר קיימא או שהפיתוח הטכנולוגי נמצא בשלב מתקדם ובכל מקרה ההתנהלות העסקית שלהם כבר מגובשת דיה – החל מה- Early Stage והלאה.

הקרנות הישראליות הבולטות הן JVP של אראל מרגלית, פיטנגו שייסדו חמי פרס ורמי קאליש, אוורגרין שהוקמה כבר ב-1987 ע”י יעקב בורק, כרמל של אבי זאבי ושלמה דוברת, אינפיניטי, מאגמה, ג’נסיס וגיזה. לצידן פועלות לא מעט קרנות הון סיכון זרות כשבין הבולטות שבהן ניתן לציין את בנצ’מרק ובאטרי.

איך להעלות את סיכויי ההצלחה בפנייה אל קרנות הון סיכון?

קרנות הון סיכון מקבלות כמות גדולה מאוד של פניות לאורך כל תקופת פעילותן – ובאופן טבעי יכולות להיענות רק למעט מאוד בקשות תמיכה באופן יחסי, לכן, רבים פונים לכיוון גיוס משקיעים פרטיים פוטנציאלים ממקורות שונים.

על פי הערכות שונות רק כ- 1% מכלל הסטארטאפים המחפשים השקעה מצד קרן הון סיכון זוכים לתשובה חיובית, כשלא מעט יזמים מדווחים על עשרות ואפילו על מאות פגישות שלא הולידו דבר עד לקבלת התמיכה המיוחלת.

על מנת לצמצם את פרק הזמן הנדרש לשם קבלת ההון הנדרש לשם פיתוח הסטארטאפ, וכן להפחית את מספר התשובות השליליות (שעלולות לייאש אפילו את האופטימיים שביזמים), כדאי להשקיע זמן, מחשבה ואנרגיה בהיערכות לקראת כל פנייה לקרנות הון סיכון.

ראשית, חשוב שאנשי הסטארטאפ יבינו בדיוק מהו המוצר אותו הם רוצים להציע, מהו קהל היעד הרלוונטי עבורו, האם ישנם מתחרים שעובדים על מוצר דומה או תחליפי או כאלה שכבר הצליחו לייצר אותו, מה היתרון שלהם על פני אחרים, מהו לוח הזמנים הצפוי, מהו אומדן העלויות ובקיצור תוכנית עסקית מפותחת ומדויקת ולא רק רעיון, מלהיב ככל שיהיה. במקרים רבים סטארטאפיסטים שמצליחים לייצר אבטיפוס בכוחות עצמם זוכים ליתרון עצום בעת חיפוש משקיעים באמצעות קרנות.

בשלב שני, חשוב לאתר את הקרנות המתמחות בתחום בו פועל הסטארטאפ הספציפי – אין טעם לפנות לקרן הון סיכון המתמקדת בהשקעה של סטארטאפים ביו-טכנולוגיים עם מיזם בתחום התקשורת, למשל.

כדאי גם ללמוד מעט אודות האנשים שמאחורי כל קרן הון סיכון אליה פונים ולהתאים את הפנייה לפי ההעדפות שלהם, שכן בסופו של דבר גם למימד האישי ישנה השפעה על הסיכויים לקבל תשובה חיובית.

מרכיב חשוב אחר הוא הצוות שמאחורי הסטארטאפ, שרצוי שיכלול אנשי מקצוע בעלי יכולות, חזון ולהט הן בפן הטכנולוגי, הן בפן העסקי והן בפן הניהולי – צוות שמשכיל לבנות ולהציג סינרגיה מוצלחת משפר מאוד את הסיכוי לגייס משקיעים.

עוד כדאי לדעת שישנן קרנות המעניקות עדיפות ליזמים המגיעים מהפריפריה החברתית (למשל נסטק), ובאופן טבעי ליזמים אלה כדאי לפנות אליהן לפני ניסיון גיוס משקיעים פרטיים שכן הסיכוי לקבל תשובה חיובית – כמובן בתנאי שגם הסטארטאפ עצמו בעל פוטנציאל אמיתי – גבוה יותר.

איך קרן הון סיכון קשורה לגיוס משקיעים?

על מנת שקרן הון סיכון תוכל להשקיע בגופי סטארט אפים מבטיחים כאלה ואחרים עליה לגייס כסף בעצמה. ברוב המקרים מגויס רוב ההון של הקרנות מהגופים המוסדיים הגדולים – קופות הגמל, קרנות הפנסיה, הבנקים, חברות הביטוח וכו’.

על מנת לשכנע למשל את קברניטיה של קופת גמל להשקיע את כספי החברים בה דווקא בקרן הון סיכון ספציפית, על בעלי אותה קרן להציג סיכוי גבוה לרווח משמעותי ובד בבד למזער את הסיכונים שהינם חלק בלתי נפרד מהשקעה בתחום ההייטק. ברוב המקרים גיוס משקיעים ע”י קרן הון סיכון נשען בעיקר על יוקרתם של בעלי הקרן, כשבאופן טבעי סיפורי הצלחה קודמים יכולים לסייע – אם כי בהקשר זה חשוב לזכור שפעילותה של קרן מוגבלת מראש למספר שנים.