גיוס כספים למיזם סטארט אפ – עשייה נכונה

רעיונות לסטארט אפים יש למכביר, וכשעידן ההיי-טק החל לתפוס תאוצה היה לפעמים נדמה כי לכל אדם שני יש רעיון למיזם שישנה את העולם. בשנים האחרונות עושה רושם שגל החלומות מעט שכך – שכן לצד ההצלחות המפורסמות (למשל ווייז) היו גם לא מעט כשלונות (שאולי לא הגיעו לתקשורת אולם יותר ויותר אנשים מכירים, בין אם ישירות ובין אם באופן עקיף, יזמים שהתרסקו) – ובהתאם התחום הפך מקצועי יותר, וכך למשל הקמת רוב הסטארט אפים מלווה בתוכנית עסקית שמוכיחה היתכנות טכנולוגית וכלכלית, אולם גם כך צצים מדי שנה כמה מאות סטארט אפים חדשים.

הסטטיסטיקה, כדאי לדעת, פועלת לרעתם: חברת ייעוץ בשם IVC בחנה למעלה מ-10,000 מיזמים בתחום ההיי-טק שהוקמו בין השנים 1999 ל-2014. עפ”י תוצאות מחקר זה, שפורסמו בראשית 2015, פחות מ-500 “הצליחו”. אמנם הגדרת ה”הצלחה” הציבה רף גבוה – למעלה מ-100 מועסקים או היקף מכירות של למעלה מ-100 מיליון דולר בשנה – אולם גם הרחבת מנעד ה”הצלחה” (כך שכל חברה ששווייה הוא לפחות 50 מיליון דולר או שהיא מצליחה לקיים את עצמה רק בזכות מכירות וללא גיוסי הון תיחשב ככזו) לא הגדילה במידה ניכרת את אחוזי ההצלחה – סה”כ כ-6% מתוך כלל הסטארט אפים שהיו פעילים התגלו כמצליחים.

עוד גילה המחקר כי אחת הסיבות לאחוזים הנמוכים היא הקושי לבצע בהצלחה תהליך של גיוס כספים למיזם.

כמה כסף צריך סטארט אפ?

עפ”י המחקר הנ”ל, בקרב החברות המעטות יחסית שכן הצליחו, גיוס ההון הממוצע של 83% מהן עמד כ-22 מיליון דולר.

אמנם לא כל סטארט אפ זקוק לסכום גבוה שכזה, ובוודאי לא בשלב הראשון, אבל בהחלט מדובר בנתון הממחיש מדוע גם בעידן שבו השקעות בסטארט אפ הן דבר מקובל מאוד הן בקרב משקיעים מוסדיים והן בקרב משקיעים פרטיים, עדיין מיזמים רבים לא מצליחים לקרום עור וגידים ולעמוד על הרגליים עקב היעדר הון מספיק, ולמה בעצם גיוס כספים למיזם הוא מרכיב קריטי בהבשלת סטארט אפ.

אגב, ניתוח של מקורות הכספים שגויסו, כלומר אותם 22 מיליון דולר בממוצע, גילה כי 60% ממנו הגיע מקרנות הון סיכון ועוד 30% מהמשקיעים התאגידיים.

גיוס כספים למיזם בעזרת הממשלה

ממשלת ישראל, בהיותה מודעת לחשיבותם העצומה של הסטארט אפים לכלכלה, ולחברה בכלל, מפעילה מספר מסלולי תמיכה ואופציות מימון לעסקים קטנים בכלל ולמיזמים בתחום ההיי טק בפרט.

שני המסלולים העיקריים הם החממות הטכנולוגיות והלוואות בערבות מדינה.

החממות הטכנולוגיות מיועדות לסטארט אפים, שזוכים בהן הן לתמיכה כספית משמעותית והן לתמיכה בדרכים נוספות (משפטית, לוגיסטית, שיווקית ועוד) וזאת בתמורה לנתח מהמניות. ישנן 25 חממות שכאלה, וכל אחת מהן מופעלת על ידי יזם פרטי בעל ידע וניסיון בהשבחת סטארט אפים בתחום ספציפי (למשל קלינטק, ביו-טכנולוגיה, סייבר ועוד) לאחר שקיבל לכך זיכיון מהממשלה, שגם מספקת 85% מהמענק הכספי.

הלוואות בערבות המדינה מיועדות גם למיזמים בתחומים אחרים ולעסקים קטנים, וכשמן כן הן – הלוואה בגובה של עד 500,000 ש”ח (ברוב המקרים) אותה יש להתחיל להחזיר אחרי 6 חודשים ובסך הכל תוך 5 שנים.

קורס גיוס כספים למיזמי סטארט אפ

על החשיבות העצומה של יכולת גיוס הכספים תעיד גם העובדה כי היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ של הטכניון פתחה קורס מיוחד המלמד כיצד יש לבצע גיוס כספים למיזם.

קורס זה מוצע בשלוחה התל אביבית הפועלת בשרונה, ובין התחומים הנלמדים בקורס: אסטרטגיות שונות של גיוסי הון בהתאם לשלב שבו נמצא הסטארט אפ, הגנה על קניין רוחני ורישום פטנטים, הכנת פרזנטציות אפקטיביות והצגת רעיונות בפני משקיעים פוטנציאליים, כלים לניתוח שוק, הכרת השחקנים הבולטים בתחום מימון הסטארט אפים, ועוד.