הקמת אקזיט ישראלי

רבים מבין אלה המקימים סטארט אפ חולמים למן הרגע הראשון על האקזיט – המכירה של החברה הצנועה אותה הקימו מאפס, בדרך כלל לתאגיד ענק, תמורת צ’ק שמן. חשוב להדגיש: אמנם ברוב רובם של המקרים סטארט אפים מוקמים על מנת להגשים חלום או להוציא אל הפועל רעיון שיהפוך את החיים של רבים לטובים יותר, אולם בימינו אי אפשר שלא לעסוק גם בתמורה הפיננסית ליכולות הגבוהות, לרעיון המקורי, לעבודה הקשה (מאוד) ולמסלול התובעני (מאוד מאוד) של היזם בדרך לאקזיט.

עוד כדאי לזכור שאקזיט ישראלי נתפש גם כסיבה לגאווה כחול-לבן, שכן אם תאגידי ענק מובילים דוגמת אפל, גוגל או פייסבוק רוכשים חברה צנועה שצמחה כאן אצלנו בארץ בהחלט ניתן לראות בכך עדות לכוח המוח הישראלי כמו גם לרוח היזמות המרחפת בארץ ולתמיכה הגבית שהיא מקבלת מהרשויות השונות (וכמובן שהן גוגל, הן אפל והן פייסבוק כבר רכשו כמה וכמה חברות ישראליות וכך למשל באפריל 2015 אפל רכשה את LinX שפיתחה טכנולוגיה לשיפור דרמטי באיכות הצילום של המצלמות המותקנות בסלולריים, באוקטובר 2013 פייסבוק קנתה את Onavo שפיתחה טכנולוגיה לייעול הגלישה בסלולר בזכות דחיסת מידע משופרת ועוד דוגמה לאקזיט ישראלי מפורסם היא רכישת waze על ידי גוגל – ואגב, כל החברות הנ”ל כמו גם תאגידים מובילים אחרים בעולם דוגמת סמסונג, טלפוניקה או קומקאסט מעסיקות בישראל סקאוטרים התרים עבורן הזדמנויות עסקיות מתגמלות וטכנולוגיות פורצות דרך).

אקזיט לחברה – רווח גם למדינה

המרוויחים העיקריים מאקזיט הם באופן טבעי בעלי המניות בחברה, שבדרך כלל הופכים לאנשים אמידים מאוד בעקבות רכישת החברה על ידי תאגיד גדול. ברוב המקרים גם העובדים בחברה, בין אם כבר יש בידם מניות (ולו בשיעור זעום) ובין אם אין באמתחתם מניות, זוכים לתמורה נאה – אבל גם תחום ההיי-טק בארץ יוצא באופן כללי נשכר מאקזיט ישראלי שכן ברוב המקרים שותפות בחברה קרנות הון סיכון מקומיות (לצד משקיעים פרטיים) ואלו זוכות להחזר נאה על השקעתן ויכולות לגלגל את הכסף הלאה ולהשקיע בעוד מיזמים וסטארטאפים שאולי מהם ייצאו עוד אקזיטים.

החסרונות של האקזיטים

לצד שלל היתרונות של האקזיטים, אסור להתעלם גם מהחסרונות הטמונים במהלך של אקזיט ישראלי ובראשם הזליגה של טכנולוגיה, קניין רוחני וכוח אדם איכותי מהארץ לחו”ל, שכן חברות רבות מבצעות את האקזיט מוקדם מאוד (וכמובן שניתן להבין את הצעד, שכן קשה עד בלתי אפשרי לסרב לכסף הגדול המוצע להן) ובתמורה מעבירות את הפיתוח למדינה בה פועל התאגיד שרכש את הסטארט אפ.

בהקשר זה כדאי לציין כי מנהלי חממות טכנולוגיות מותחים לא פעם ביקורת על הציפייה כי החממות יולידו אקזיטים רבים, בעוד שלדבריהם המדד האמיתי להצלחת חממה הוא לא מספר האקזיטים, על אף שאלה באופן טבעי מושכים תשומת לב רבה, אלא יצירת מקומות עבודה רבים (ואיכותיים) כאן בארץ.

מצד שני אסור לשכוח שבמקרים רבים המצב הוא הפוך, והאקזיט מאפשר לסטארט אפ למצות את הפוטנציאל הטמון בו ומוביל דווקא להרחבת הפיתוח כאן בארץ כמו גם ליצירת מקומות עבודה רבים יותר.

אקזיטים בולטים

האקזיט המפורסם הראשון היה מכירת כרומטיס לתאגיד לוסנט, עוד בשנת 2000, וזאת תמורת מניות ששוויין עמד אז על 4.8 מיליארד דולר (!) – אם כי כשנה לאחר מכן התפוצצה בועת הדוט.קום והחטיבה של “כרומטיס” בלוסנט נסגרה, ובסופו של דבר התמורה שהתקבלה הייתה נמוכה משמעותית.

אקזיט ישראלי אחר בסכום דומה היה מכירת NDS לסיסקו תמורת כ-5 מיליארד דולר (בשנת 2012). גם מכירתה של ווייז לגוגל זכתה באופן טבעי לכותרות רבות, ועסקת ענק נוספת התבצעה ב-2014 כשחברה יפנית רכשה את ווייבר ב-900 מיליון דולר.