נקודות למחשבה בשאלה – איך מתחילים סטארט אפ

אהוד שבתאי רצה להגיע לכל מקום בלי להדקק להנחיות מעוברים ושבים וכמה שנים לאחר מכן נמכרה ווייז לגוגל תמורת מיליארד דולר; ליעל גולומבק הייתה התנסות שלילית עם אפידורל ועל כן ילדה את ACU Medical, סטארט אפ שמפתח פיתרון טבעי ואפקטיבי לכאב הכרוך בלידה; אורי אלון פיתח אלגוריתם לכריית מידע במסגרת עבודת דוקטורט וכשבמחלקה העסקית של האוניברסיטה המליצו לו בחום לרשום פטנט הבין שיש לו ביד סטארט אפ (ORION, שמאוחר יותר גם נמכר לגוגל); שני סטארט אפים אחרים, StoreDot ו- Powermat, הם תוצר של אחת הבעיות המוכרות ביותר לכולנו, סלולרי שהסוללה שלו עומדת להתרוקן, ואת הדרך שבה נולדה פייסבוק מתאר הסרט המצוין “הרשת החברתית”.

כפי שניתן לראות ישנם הבדלים בלתי מבוטלים בין נקודות המוצא של סטארט אפים שונים, וכמובן שאם בוחנים מספר רב יותר של מיזמים טכנולוגיים השונות תהיה רבה אף יותר, אבל ישנו גם מכנה משותף של ממש: בסופו של דבר סטארט אפ הוא תולדה של צורך. בחלק מהמקרים הצורך הוא של כמעט כולנו (להגיע מנקודה א’ לנקודה ב’ בדרך המהירה והקלה ביותר, להטעין את הסמארטפון בחצי שעה וגם אם אין לנו גישה לחשמל), במקרים אחרים קהל היעד ממוקד יותר (למשל cCAM שמפתחת תרופה לסרטן ושנמכרה בקיץ 2015 לחברת התרופות האמריקאית MSD תמורת כ-95 מיליון דולר, או דריםזון שפיתחה פיתרון המאפשר לכבדי שמיעה לדעת מתי קיבלו SMS) וישנם מקרים שבהם מדובר בפיתרון טכנולוגי שהלקוחות שלו הם לאו דווקא הקהל הרחב אלא חברות (למשל SiSense שמתמחה באחד התחומים החמים כיום, ביג דאטה).

איך מתחילים סטארט אפ בלי כסף?

רעיונות חדשניים צריך לפתח, וכדי לפתח אותם צריך כסף. ישנם יזמים שמצוידים ביכולות גבוהות גם בתחום זה, אולם בדרך כלל גיוס הון לסטארט אפ הוא משוכה שלא קל לצלוח אותה, אפילו לא כשהרעיון הוא מהז’אנר של “איך לא חשבו על זה עד עכשיו?” (מה גם שתמיד ישנו החשש שמישהו אחר כבר מפתח את אותו רעיון בדיוק ויקדים אתכם ועל כן ההשקעה בסטארט האפ שלכם תרד לטמיון).

יחד עם זאת, אין פירוש הדבר שהתשובה לשאלה “איך מתחילים סטארט אפ” היא “לא מתחילים”. דרך אחת מקובלת במיוחד היא להיעזר במשפחה. חברת SiSense, למשל, פעלה במשך 5 שנים במשרד שאותו מימן אלי פרקש, אביו של אחד היזמים שעומדים מאחורי סיפור הצלחה זה, יעל גולמבק ובעלה הראל השקיעו מכספם האישי סכומי כסף נכבדים ב- ACU Medical, וישנו כמובן עוד דוגמאות רבות.

הון אישי ומשפחתי פותחים לא מעט דלתות, אבל גם מי שלא מגיע ממשפחה בעלת אמצעים יכול למצוא פתרונות מימון, ובפרט מדובר בבבנקים, בחממות טכנולוגיות ומאיצים ובקרנות שונות המשקיעות בסטארט אפים בראשית דרכם.

חשיבותה של תוכנית עסקית

לאופציה של מימון סטארט אפ כבר בשלבי הפיתוח הראשונים ממקורות חיצוניים ישנו יתרון משמעותי מאוד, מעבר לעובדה שמסכנים פחות כסף אישי ומשפחתי: הצורך בתוכנית עסקית.

חיפוש משקיעים חיצוניים מחייב את בעלי הסטארט אפ לכתוב תוכנית עסקית מסודרת, שהרי אף בנק, אף קרן הון סיכון ואף חממה טכנולוגית לא יתמכו ברעיון בלבד שלא עומדת מאחוריו היתכנות כלכלית וטכנולוגית.

הצורך לגבש תוכנית מסודרת עוזר לאנשי הסטארט אפ להבין טוב יותר את הרעיון שעומד בבסיס החברה, לאפיין את קהל היעד ולהתפתח בהתאם לכך, לגלות מיהם המתחרים הפוטנציאליים וכיצד אפשר לגבור עליהם, לזהות מכשולים עוד לפני שנתקלים בהם ובאופן כללי לעבור שלב התפתחותי חשוב מאוד בחייו של הסטארט אפ.

איך לקבל הכוונה?

על מנת ליצור תוכנית עסקית איכותית ניתן להיעזר במרכז יזמות, שבאופן כללי מספק הכוונה בכל הנוגע לאיך מתחילים סטארט אפ. אופציה נוספת היא יזמים שברקורד שלהם הצלחות מוכחות – חלקם שמחים לתרום מניסיונם ולקחת חלק כזה או אחר בפיתוחם של סטארט אפים נוספים.