איך הקורונה משפיעה על מימון סטארטאפ

גם בימים כתיקונם, זה ממש לא עניין פשוט לגייס כסף לצורך הקמת סטארטאפ. זה עוד יותר לא פשוט, כאשר התקופה כה ייחודית ולא צפויה. תקופה מאתגרת במיוחד וכשהקורונה עדיין רחוקה מלהסתיים. בדקנו מה קורה עם מימון סטארטאפ בתקופת הקורונה, מדוע זו יכולה להיות דווקא הזדמנות לדרך חשיבה חדשה ואילו משקיעים בינתיים מתקשים להשיג את המימון שהם כל כך זקוקים לו.

גיוס ראשוני? המשקיעים מגלים זהירות מופלגת

יזמים סדרתיים שכבר ראו מקרוב כמה וכמה משברים (ויצאו מהם מחוזקים) מעידים כי הקורונה יכולה להפוך להזדמנות. ישנם יזמים וסטארטאפים שהצליחו להתארגן במהירות לצרכים המיוחדים של תקופה מאתגרת, עם מזימי ביו טק, פיתוחי רפואה, אפליקציות לימי הסגר והיענות לצורך של הציבור הרחב בפתרונות לעבודה מהבית. אבל למרות שיש הצלחות, מציאת משקיעים לסטארט אפ הפכה לעניין מסובך מן הרגל. בתקופה של כל כך הרבה חוסר וודאות, כאשר אף אחד לא מצליח לגזור מסקנות שיחזיקו מים לחודשים הבאים, אחוז ניכר מהמשקיעים מעדיף לשבת על הגדר ולנהוג בזהירות. כל הכללים שעובדים בימים רגילים, צריכים התייחסות מיוחדת כיום, כאשר אפילו חברות טכנולוגיה וותיקות מתחילות להרגיש את אי הוודאות מבחוץ נכנסת פנימה.

הקרנות עדיין משקיעות, אבל פחות

מאז ישראל נכנסה לסגר הראשון בגלל הקורונה, לא נרשמו פיטורים המוניים בהייטק. גם אי אפשר לומר שחלה עצירה מוחלטת של השקעות בענף, אבל ישנם פחות משקיעים, במיוחד כאשר מדובר על משקיעים בינוניים וקטנים. אפילו קרנות הון סיכון מגלות זהירות, כאשר בחצי שנה זרמו לישראל השקעות בהיקף נמוך מכפי שהוערך תחילה. יתר על כן, חצי מסך ההשקעות הופנו למספר מאוד מצומצם של חברות, שכבר החלו ליצור עניין אצל משקיעים הרבה לפני הקורונה. אם מסתכלים על השקעות שזרמו לכל הסטארט אפים עם דגש על יזמים חדשים, הירידה מאוד משמעותית.

יזמים מתקשים למשוך השקעות ראשוניות

צריך להסתכל על מימון סטארטאפ בצורה דיפרנציאלית, כלומר לבדוק במי משקיעים ובמי לא. חלק הארי של ההשקעות מופנה בתקופה הקורונה לחברות בעלות אופק כלכלי מבוסס, כלומר חברות שכבר נמצאות עמוק בשלבי פיתוח והרבה לאחר אפיון המוצרים. מאידך, רק מעט מאוד יזמים שמנסים לעניין משקיעים בחברה בשלב SEED זוכים לאוזן קשבת, עם התקדמות של ממש. זה לא שבתקופה שלפני הקורונה חברות בגיוס ראשוני ליקקו דבש, אבל הקורנה יצרה גבול עוד יותר ברור בין חברות שכבר עשו כברת דרך לבין כאלה שרק עכשיו מתחילות להכין תוכנית עסקית ולגבש רעיון גולמי לכדי חברה בעלת היתכנות כלכלית ועסקית.

אם בשנים האחרונות כחמישית עד רבע מהמשקיעים היו מוכנים לשים את כספם על יזמי הייטק שנמצאים ממש בשלב הראשוני, מאז הגיעה הקורונה, הצניחה מובהקת. רק אחוזים בודדים של המשקיעים, גם משקיעי חוץ אך גם משקיעים פרטיים בישראל, הודו שהם מוכנים לשקול בחיוב השקעה בסטארט אפ בשלב מאוד ראשוני. מה כן יכול לשנות את דעתם? יזם שיכול לשכנע אותם שהחזון והמוצר שאליהם הוא חותר מתאימים גם לימים אלה, של סגר רוחבי, של כלכלה קפואה למחצה ושל שינוי סדרי עולם שהביאה הקורונה.

מהי משמעות המצב הזה לטווח הרחוק

ברמה האישית, ברור מדוע מימון סטארטאפ חשוב כל כך ליזמים ולרוח היזמות הישראלית. אבל אם נסתכל ברמה הגלובלית יותר, של כלל המשק, המשמעות דרמטית עוד יותר. השקעה היא הדלק של סטארטאפים, שנועדו להמשיך להצעיד את הכלכלה הישראלית קדימה. חברות בוגרות, שכבר ביצעו כמה סבבי גיוסים הופכות לבשלות אבל על מנת שתבשיל חברה אחת, צריכות להגיע המון השקעות בחברות יזמית בשלבים ראשוניים. כאשר כל כך מעט יזמים בראשית דרכם יכולים לזכות באמונם של המשקיעים, את ההשפעה על הענף נראה לא רק בהמשך השנה (2020) אלא גם עמוק לתוך 2021 ואולי אפילו רחוק יותר, עד לאמצע העשור.

מה הפתרון כשמשקיעים זרים יוצאים?

בכל העולם, ניתן לראות התכנסות של הכלכלות פנימה. מדובר בהתכנסות פנימה של ענפים מסורתיים אך הגישה הזאת מחלחלת גם להייטק. ואם קרנות הון סיכון מתחילות לחשוב עשר פעמים לפני שהן שוקלות השקעות בחברה צעירה, הרי שגם אנג’לים מקבלים רגליים קרות ונוטים לנהוג בהרבה יותר שמרנות. קולות בענף ההייטק הביעו ביקורת על כך שרשות החדשנות והחממות הטכנולוגיות לא עושים כל שניתן על מנת לתמוך ביזמים צעירים. מימון סטארטאפ אמור לתמוך בשנים הבאות בכל הפעילות במשק ולכן, נטען כי חייבים לשנות את דרכי החשיבה.

רבים טוענים כי מציאת משקיעים בשנים הבאות צריכה ללכת יד ביד עם מודלים נוספים, למשל בפעילות של שוק ההון הישראלי. אכן, ראינו ניצנים של קרנות שאמורות לשווק לציבור הרחב השקעות בסטארט אפ, עם הילה של משקיעים אגדיים. הצלחות מסוימות אכן נרשמו, אבל בתקופת הקורונה גם כאן ניתן לראות את הדשדוש במקום במקרה הטוב ונסיגה במקרה הפחות טוב.

בעוד שהמדינה נתנה תמיכה לבעלי עסקים שונים, דווקא בהייטק הוצעו מנגנונים שיסייעו יותר לחברות וותיקות להשיג מימון ופחות ליזמים בראשית הדרך. יזמים קוראים לשנות את המודלים או לכל הפחות להוסיף מסלולים נוספים. לדוגמא, להקים מסלולים להשקעות בסטארטאפים צעירים, עם מספר עובדים קטן. ערבויות של המדינה או השקעה במחקר ופיתוח בליווי של חממות ואקסלרטורים במסלולים מואצים יוכלו להועיל רבות ליזמים ולעתיד ההייטק הישראל בתקופה זו של אי וודאות.