back to Blog

סטארטאפיסט ישראלי – מה היתרונות והמכשולים שעומדים בדרכך אל ההצלחה?

עולם ההייטק הישראלי נחל הצלחות רבות, חלקן מרשימות במיוחד: אינטל רכשה את מובילאיי תמורת יותר מ-15 מיליארד דולר, Retalix נרכשה ע”י NCR תמורת 650 מיליון דולר, Valtech Cardio פיתחה טכנולוגיה מהפכנית לטיפול במחלת לב ונרכשה ע”י חברת ענק בתחום המכשור הרפואי תמורת קרוב למיליארד דולר, HP קנתה את מרקורי תמורת 4.5 מיליארד דולר, תג המחיר של NDS היה גבוה אף יותר, 5 מיליארד דולר, וכמובן שבכל העולם מכירים את ישראל בזכות הדיסק און קי ו-Waze.

אבל לצד ההצלחות היו גם לא מעט כישלונות: חברות סטארט אפ ישראליות רבות לא הצליחו להגשים את החלום, ולמעשה מרבית הסטארטאפים לא מבשילים. עפ”י מחקר מקיף שפורסם ב-2015 רק אחד מכל 20 סטארטאפים מצליח באמת לאורך זמן, וגם אם מגמישים את ההגדרה של “הצלחה” עדיין רוב מוחלט של חברת ההזנק לא מגיע לרף.

אבל סיפורי ההצלחה מעוררי ההשראה וההתלהבות מנצחים כנראה את הסטטיסטיקה העגומה, וישנם לא מעט צעירים (וגם מבוגרים) שהוגים רעיון שהם מאמינים כי ישנה את העולם ומנסים לממש אותו – ואלה התחנות העיקריות שעובר סטארטאפיסט ישראלי בדרך אל ההצלחה.

בדיקת היתכנות לרעיון

ישראל מכנה את עצמה “סטארט אפ ניישן” או “אומת ההייטק” – ויש לכך אחיזה במציאות (גם אם התמיכה הממשלתית בתחום כל כך חשוב זה נמצאת במגמת ירידה, ובנוסף תשתיות בעייתיות וקושי הולך וגובר בגיוס כוח אדם איכותי מעמידים בסכנה את היכולת של ישראל להמשיך ולהיות כוח מוביל ומשמעותי בעולם ההייטק).

היתרונות העיקריים של סטארטאפיסט ישראלי הם רוח החדשנות והיצירתיות שמפעמת במדינה מאז הקמתה, היכולת למצוא פתרונות גם מחוץ לקופסה שמאפיינת אותנו, הבסיס האיתן שמספקים הצבא והתעשיות הביטחוניות לתחום ההייטק (בין אם בהכשרת אנשי מקצוע מעולים, בין אם בגלל הצורך בפתרונות אפקטיביים למטרות שונות ובין אם ביצירת אקו-סיסטם ייחודי) וגם לגל העלייה מברית המועצות בסוף המאה העשרים ולתוכנית החממות של ממשלת ישראל יש חלק בכך שנקודת הפתיחה של הסטארטאפים הישראליים מבטיחה.

על-מנת שההבטחה תתקיים, השלב הראשון הוא בדיקת היתכנות לרעיון שהגיתם. יש לבחון האם המוצר או השירות שתפתחו אכן מספק מענה אפקטיבי לצורך שקיים אצל קהל רחב מספיק, לנסות להעריך האם הטכנולוגיות הקיימות כיום מאפשרות פיתוח של מוצר או שירות כזה ולבנות מודל עסקי אמין כדי לדעת האם פיתוח שכזה אכן יניב רווח כספי משמעותי.

מימון

אחרי שהבנתם איך מתחילים סטארט אפ, מגיע אחד השלבים היותר מתסכלים, ולא בכדי חברות סטארט אפ ישראליות רבות נתקעו בו. יחד עם זאת התייחסות נכונה לצורך למצוא פתרונות מימון הופכת את השלב לאתגר שבהחלט אפשר לעמוד בו, ואף להשתמש בו כקרש קפיצה לזינוק משמעותי קדימה.

אפשרות אחת היא כניסה לחממה או לתוכנית אקסלרטור. מסגרות אלה לא רק מעניקות סיוע כספי משמעותי אלא מקנות תמיכה מקיפה ומאפשרות לסטארט אפ להבשיל בתנאים אופטימליים. המחיר שמשלם סטארטאפיסט הוא ויתור על חלק מהחברה שהקים שכן החממה מקבלת חלק מהמניות שלה.

אפיק מימון מקובל מאוד אחר הוא קרנות הון סיכון – בארץ פועלות שלל קרנות, הן ישראליות והן בינלאומיות, שתמיד מחפשות רעיונות מבריקים ויזמים בעלי יכולות מימוש.

עוד אופציה היא משקיעים פרטיים, שנקראים גם אנג’לים. היתרון הגדול הוא ש”מלאך” שכזה מביא איתו לא רק כסף אלא גם קשרים שעשויים להיות בעלי תועלת רבה עבור הסטארט אפ, וכמובן גם ניסיון ספציפי יקר ערך. הבנקים מהווים אף הם מקור מימון מעולה, בעיקר בזכות העובדה שאין צורך לחלוק איתם את החברה והם גם לא מתערבים בניהול השוטף או בהתוויית הדרך, כך שהסטארטאפיסטים שומרים על עצמאות מלאה.

התכונה הכי חשובה לכל סטארטאפיסט – התמדה

רעיון מעולה והון מספיק הם רק הבסיס להצלחה, אבל על-מנת לצלוח את כל הדרך נדרש כל סטארטאפיסט ליכולת התמדה ונחישות שכן תמיד צצים מכשולים שונים: קשיים בפיתוח, צורך בגיוסי כספים נוספים, מציאת כוח אדם מתאים לכל שלב בהתפתחות, ועוד דגש חשוב הוא מציאת הטיימינג האופטימלי ל-EXIT המיוחל.