מקורות מימון מקוריים לסטארט אפים שלכם
במקרים אלה, אם היזם מאמין באמת ובתמים ברעיון שלו ולא מוכן לוותר על החלום – ומן הסתם אכן כדאי לנסות להגשים כל חלום, כל עוד המחיר לא יקר מדי – ישנם מקורות מימון נוספים עבור סטארט אפים, וכדאי לחשוב בצורה יצירתית ומקורית לא רק במסגרת פיתוח הסטארט אפ אלא גם במסגרת תהליך גיוס ההון הדרוש.
מימון המונים
הקונספט של מימון המונים (Crowdfunding) – כלומר שכנוע מספר רב של משקיעים קטנים במקום משקיע אחד גדול – הפך בשנים האחרונות לאופציה נפוצה מאוד, ובפרט נעזרים בה עסקים קטנים, יוצרים בתחומים השונים וכן עמותות שפועלות למען מטרות שונות ולאו דווקא מבחינה עסקית. גם לכל סטארט אפ זוהי אופציה מומלצת, ובפרט אם הוא מפתח מוצר או שירות שמושך תשומת לב ומעורר המון עניין.
בהקשר זה כדאי לדעת שבמרץ 2017 אישרה ועדת הכספים של הכנסת תקנות חדשות שהופכות את גיוס הכספים בדרך זו לנגישה יותר עבור חברות ההזנק (כמו גם עסקים אחרים). לפי התקנות החדשות ניתן ליצור פלטפורמות אינטרנטיות שיתנהלו על פי המודל של P2P (הלוואות עמית לעמית), ובעצם יתווכו בין עסקים שזקוקים לכסף לבין משקיעים קטנים יחסית שמחפשים אפיק טוב להשקיע בו את כספם.
בדרך זו יוכל כל סטארט אפ (וכאמור גם עסק שאינו מוגדר ככזה) לגייס עד 6 מיליון ש”ח בשנה (בכל גיוס כספים בודד ניתן לקבל עד 4 מיליון ש”ח). המהלך מפוקח על-ידי הרשות לניירות ערך, והפלטפורמות האינטרנטיות ישלמו לרשות עמלות.
חשוב להדגיש שעוד לפני כניסת התקנות לתוקף היו קיימות פלטפורמות כאלה – למשל Fundit אשר שייכת להדסטארט – אבל הן היו מוגבלות מבחינת מי שמורשה להשקיע בהן: רק משקיעים בעלי ניסיון וידע בשוק ההון ועד 35 משקיעים פרטיים בלבד. עוד כדאי לדעת שגם במדינות אחרות ישנה מגמה דומה וכך למשל בארה”ב הוקמו בשנת 2016 21 פלטפורמות שכאלה.
מימון סטארט אפים דרך חברים
עוד אופציה של מימון סטארטאפ היא חברים, מכרים וקרובי משפחה.
מומלץ לקחת בחשבון שבמקרים רבים סטארט אפים מבטיחים לא מצליחים לקיים, ואם גיוס ההון התבסס על מכרים וחברים, עלולים להיווצר משקעים לא נעימים ואפילו סכסוכים בין אישיים – כך שכדאי קודם כל לוודא, בעזרת אנשי מקצוע, שישנה היתכנות טכנולוגית ועסקית אמיתית לרעיון שלכם ורק אז לגייס כסף בדרך זו.
שיתופי פעולה עם חברות רלוונטיות
אופציה נוספת לגייס כסף עבור סטארט אפ היא לחפש חברות שהמוצר או השירות שהסטארט אפ מפתח עשוי להיות רלוונטי עבורן – כלומר לאפשר להן קפיצת מדרגה ותועלת גבוהה, ועל כן סביר להניח שהן יתעניינו בסטארט אפ שלכם ואולי אף ישתכנעו להשקיע בו.
כך לדוגמה סטארט אפ שמפתח מערכת לצמצום זיהום האוויר בעת תדלוק מכוניות יכול לעניין את חברות הדלק הגדולות בארץ (ובעצם גם בעולם), ובאופן טבעי לכל מוצר או שירות ישנם גופים מסחריים גדולים שיגלו בו עניין מטעמים אסטרטגיים.
יחד עם זאת כדאי לקחת בחשבון שמקור מימון שכזה מגביל במידה מסוימת את חופש הפעולה של היזמים שמאחורי הסטארט אפ, ובכל מקרה חשוב תמיד לחתום על הסכם השקעה מסודר.
לא בלי הסכם השקעה
כאמור המלצה חשובה נוספת כשמגייסים את הכסף ממשקיעים היא להקפיד על חתימה על הסכם השקעה בסטארט אפ – הסכם שמהווה מעין הצהרת עקרונות מאורגנת ומסודרת כך שבהמשך הדרך לא ייווצרו אי נעימויות.
בפרט חשוב לכלול בהסכם ההשקעה הערכת שווי (Valuation) שתשקף את הפוטנציאל האמיתי של הסטארט אפ, וזאת גם על סמך השלב ההתפתחותי בו הוא נמצא; התייחסות לאופן חלוקת הכסף במקרה של מכירה או לחילופין במקרה הפחות נעים, פירוק או פשיטת רגל (Liquidation Preference); והתייחסות לאופן קבלת ההחלטות – כלומר עד כמה מי שמממן את הסטארט אפ יוכל להתערב בניהולו ולהתוות את הדרך (כולל סעיפים שלגביהם תהיה לו זכות וטו ומצד שני מקרים שבהם ליזמים זכות המילה האחרונה).
כמו כן נהוג לציין בהסכם השקעה פרק זמן שבו לבעלי הסטארט אפ אסור לחפש משקיעים אחרים – כדי לאפשר למי שמתעניין בהשקעה לבחון את האופציה לעומק ובלי לחץ זמן.