משקיעים בשוק ההון? מספר דברים שחייבים לדעת

שוק ההון הוא הזירה המרכזית בה מתקיימות עסקאות רחבות היקף בין אנשים פרטיים, חברות פרטיות, ציבוריות וממשלתיות. תפקידו המרכזי של שוק ההון, השוק המרכזי לסחר בניירות ערך, הוא לגייס הון מהציבור לטווח ארוך.

זהו גם המקום המרכזי בו אמורים להתקיים התנאים לצמיחה כלכלית לטווח ארוך וכשכזה חלים עליו חוקים ורגולציות.

שוק ההון מכיל בתוכו כמה תתי שווקים מרכזיים כאשר השוק לניירות ערך מתחלק לשוק למניות ולשוק האג”ח.

ניירות ערך הן מניות או אגרות חוב, אופציות ניירות מסחריים בעלי ערך כספי כלשהו ורובם נסחר בבורסה על ידי קונים ומוכרים המבצעים עסקאות גם בסחורות, מטבעות וניירות ערך וחלק ניכר מבוצע על ידי משקיעים מוסדיים.

מטבעו כזירת מסחר מרכזית, כולל שוק ההון את מערכת הבנקים ועוד מוסדות פיננסיים, כמו: חברות ביטוח, קופות גמל, קרנות נאמנות ועוד. הבורסה לניירות ערך מהווה חלק מרכזי בשוק ההון אך היקף שוק זה רחב יותר וסכומי הכסף המגולגלים בו הם סכומי עתק בכל קנה מידה.

מהי רגולציה בשוק ההון

רגולציה היא מערכת של חוקים ותקנות שכל תפקידם הוא לשמור על מסחר הוגן תקין, לרסן ולווסת בין הגופים השונים, המשקיעים, החברות הפרטיות וכדומה, לקיים שקיפות ואחידות בין כל הגופים הללו ולאפשר למשקיע הקטן לקיים מסחר אפקטיבי בשוק ההון.

המפקח על שוק ההון הוא רגולטור שפועל תחת פיקוחו של משרד האוצר, הרשות לניירות ערך גם היא בעלת תפקיד להפעיל ולפקח על מנהל תקין, והיא אחראית בין היתר על פרסום תשקיפים, הסדרת קרנות נאמנות ועוד.

בנק ישראל לוקח גם הוא חלק פעיל ברגולציה, בעיקר על השקעות וזאת דרך פיקוח וקביעת מדיניות ביחס לבנקים המסחריים, שמירה על יציבות פיננסית והתנהלות תקינה לפי כל הכללים, כשהאינטרס הציבורי נמצא תמיד לנגד עיניו.

ישנם חוקים רבים שמטרתם לקיים את הרגולציה על שוק ההון החל מהחוק לניירות ערך, החוק להסדרת העיסוק בייעוץ להשקעות, חוק ההגנה על השקעות הציבור, חוק איסור הלבנת הון ושורת חוקים נוספים.

מה יכול לקרות כתוצאה מאי אכיפת חוקי הרגולציה

נדמה שברור כשמש לכל כמה חשובה הרגולציה על שוק ההון והשוק לניירות ערך.

אין ספק שבמקום בו מתנהלות עסקאות רחבות היקף וסכומי כסף עצומים נסחרים בו, יש חשיבות קריטית לאמינות, שקיפות, חוק וסדר ברורים שכן ביציבות זאת תלוי השוק כולו והוא עלול להתמוטט במידה ולא ישמור על מסחר הוגן ותקין.

טענות על עודף רגולציה נשמעות מדי פעם על ידי גופים בעלי פוזיציה מסוימת לעומת קריאות של אחרים לשחרר את הרסן ולאפשר ‘לשוק לעשות את שלו’ תוך יישום תיאורית השוק החופשי.

גם חוזים רגולטוריים והבנות הדדיות בין תאגידים לממשלות נוצרו, והכל במטרה למצוא את האיזון בשוק שמטבעו נוטה להתאים את עצמו לחוקי ההיצע והביקוש הטבעיים ומתקשה לקבל חוקים שבבסיס שלהם מתקיים הצורך בשוויון.

כיום עם כניסתם של טכנולוגיות חדישות ואמצעים חדישים של סחר חליפין כמו המטבעות הווירטואליים ושיטת הבלוקצ’יין, יש מבוכה מסוימת בחלק מהשווקים ואי היציבות הזאת גורמת לתנודות שוק חזקות כאשר בסופו של דבר גם מערכות אלו יצטרכו ליישר קו עם הרגולציה שכאמור היא שומר הסף של מסחר הוגן ותקין והכלי היחיד שיכול לשמור על המשקיע הקטן הפרטי ולאפשר לו לסחור באפקטיביות בשוק ההון.

מעניין לראות כיצד תצלחנה בורסות העולם להכיל שחקנים חדשים אלה וכיצד יתמודדו איתם ממשלות ברחבי העולם והאם יישרו קו עם הבנקים הגדולים.

מאמר בחסות בועז ראובן – עו”ד מיסים המתמחה בשוק ההון – https://www.boaztaxes.com/