כיצד חממת סטארט אפ יכולה לתרום בהקמת העסק שלך

חממות עסקיות החלו לפעול בארה”ב ולתמוך במיזמים עסקיים כבר בשנות ה-60 של המאה הקודמת. לארץ הן הגיעו בשנות ה-90, יחד עם גל העלייה מברית המועצות שהתפרקה וההבנה שכדאי “לנצל” את המשאב האנושי הנדיר ובפרט את הידע הרב של המדענים העולים. נכון ל-2015 פועלות כ-20 חממות טכנולוגיות בישראל תחת חסותו של המדען הראשי של משרד הכלכלה ובמקביל אליהן תוכניות נוספות המהוות חממה לסטארט אפים בראשית דרכם, בעיקר תחת הקונספט של אקסלרטורים (מאיצים).

מי מפעיל את החממות?

החממות הטכנולוגיות מופעלות ע”י זכיינים שנבחרו בקפידה ע”י המדען הראשי על סמך ניסיון רלוונטי, איתנות פיננסית וכמובן התוכנית המוצעת להפעלת החממה ובפרט התמיכה שתוענק לסטארט אפים.

בין הזכיינים: יהודה זיסאפל, אחד מהאבות המייסדים של ההיי-טק בישראל (ומי שעומד מאחורי ההצלחה המרשימה של קבוצת “רד בינת” ביחד עם אחיו הצעיר זוהר), מפעיל חממה המתמחה בסטארט אפים המפתחים מכשור רפואי ועוסקים בביו-פארמה; חברת שטראוס, שבאופן טבעי קולטת לחממה שלה סטארט אפים בתחום הפוד-טק; וקרן הון הסיכון המובילה JVP שמפעילה שתי חממות, האחת בירושלים והשנייה, אשר מתמחה בתחום הסייבר, בבאר שבע.

מה מעניקה החממה לסטארט אפים?

התמיכה הכספית לה זוכים הסטארט אפים המתקבלים לחממות נעה בין 2 מיליון ל-8.1 מיליון ש”ח (שמתוכם 85% מגיעים מתקציב המדינה ועוד 15% מהזכיין שמפעיל את החממה), וזאת ללא התניה של השקעה מצד היזם בעל הסטארט אפ.

בנוסף שומרים בעלי הסטארט אפים על בין 50 ל-70 אחוז מהמניות בחברה, ובזכות זאת גם בשליטה בה – יתרון חשוב נוסף.

החממה תורמת להתפתחות העסק גם בהיבטים אחרים: תשתית אדמיניסטרטיבית, סיוע משפטי, ייעוץ שיווקי, ליווי צמוד בפן הטכנולוגי ואפשור שיתופי פעולה סינרגטיים עם משתפים נוספים בחממה.

עוד חשוב לציין שהחממה מסייעת גם בגיוס כספים לסטארט אפ לאחר שסיים את שהותו בחממה (שהות שנמשכת שנתיים) ולמעשה עצם ההשתתפות בתוכניות החממה פותחת דלתות רבות בהמשך הדרך לכל מיזם.

הסוגים השונים של חממת סטארט אפ

ישנם 3 סוגים שונים של חממת סטארט אפ וכמובן שעל מנת למקסם את סיכויי הקבלה ולמצות את התועלות שמעניקה החממה יש לפנות לכזו מתאימה.

סוג אחד של חממות טכנולוגיות מתמחה בסטארט אפים ביו-טכנולוגיים. לנוכח האופי הייחודי של התחום ניתן לקבל במסלול זה תמיכה גבוהה במיוחד (עד 8.1 מיליון ש”ח) ובנוסף השהות בחממה עשויה להתארך עד ל-3 שנים.

סוג שני של חממות מוגדרות כ”חממות תעשייתיות מוטות טכנולוגיה” ואלה מיועדות לחברות שכבר עברו את שלב בחינת ההיתכנות הטכנולוגית ובנוסף מסוגלות להגן על הנכס החשוב ביותר שלהן, הקניין הרוחני. במסלול זה המענק המקסימלי עומד על 2 מיליון ש”ח.

הסוג השלישי הוא חממות טכנולוגיות שמיועדות בעיקר ליזמים בתחילת הדרך. המענק נע בין 2 מיליון ל-3.5 מיליון.

לצד החלוקה הבסיסית הנ”ל מתמקדת כאמור כל חממת סטארט אפ בתחומים ספציפיים יותר וכך למשל “אלון מדטק ונצ’רס” של היזם המוערך שמעון אקהויז אשר פועלת ביוקנעם מתמחה בטכנולוגיות רפואיות, “אקספלור. דרים. דיסקובר” שגם היא שוכנת ביוקנעם מתמחה בניו מדיה ומובייל ואילו “טרנדליינס אגטק מופת” שבגוש עציון מתמחה באגריטק.

אקסלרטורים – חממות לטווח קצר

סוג אחר של חממות סטאט אפ הוא האקסלרטורים, שיש רבים הרואים בהן מעין חממה שלפני החממה או מכינה לחממה של ממש.

התוכניות שמציעים האקסלרטורים השונים נמשכות מספר חודשים בלבד, וגם הסכומים שמקבלים המיזמים צנועים יותר (וכמובן שגם נדרשת תמורה צנועה יותר מבחינת מתן מניות). יחד עם זאת האקסלרטורים מציעים גם עזרה ביצירת תוכנית עסקית ובאיתור משקיעים וכן מעטפת לוגיסטית יקרת ערך.