חיפוש משקיע לסטארט אפ חדש

כולם יודעים איך מתחילים סטארט אפ – עם חזון אמיתי ורעיון מקורי שמספק פיתרון אפקטיבי לבעיה נפוצה. אבל זה כמובן החלק הקל, וכשצריך להמשיך בדרך הארוכה שעובר כל סטארט אפ באשר הוא הדברים כבר פחות פשוטים ובאופן טבעי רבים מהוגי הרעיונות ובעלי החזונות כלל לא מנסים להפוך את החלום למציאות. הסיבה העיקרית – כסף.

להוגים שהם גם יזמים באופיים קל יותר לעבור את התהליך של חיפוש משקיע לסטארט אפ, שאכן עלול להיות מייגע. לאחרים – פחות. בכל מקרה כדאי לקרוא את ההמלצות הבאות כדי לפוגג את החששות המופרזים שאין להם אחיזה במציאות כך שתוכלו לצאת למסע חיפושים בעקבות משקיעים, ובנוסף להבטיח שלא רק תצאו לחפש משקיע אלא גם תמצאו כזה שמתאים במיוחד לרעיון ולסטארט אפ שלכם.

תהליך שחוזר על עצמו

ראשית כדאי לדעת כי גיוס כספים הוא שלב שחוזר מספר פעמים בחיי רוב הסטארט אפים. בחלק מהמקרים הפעם הראשונה בה מתבצע חיפוש משקיע לסטארט אפ תהיה בשלב ה- Pre Seed (שלב הרעיון) אם כי בדרך כלל בשלב זה עדיין ניתן להסתפק בהון עצמי עם עוד מעט עזרה מידידים, קרובי משפחה וכו’. ברוב המקרים גיוס ההון ראשוני מתרחש בשלב ה- Seed, שבו כבר מתגבש המודל העסקי, וכן מתבצע פיתוח של אבטיפוס או פיילוט כך שניתן להציג קבלות ראשוניות.

בהמשך הדרך מתבצעים לרוב סבבי גיוסים נוספים, בכדי לאפשר למיזם להתפתח ולמצות את הפוטנציאל. הבשורות הטובות הן שבכל סבב שכזה אנשי הסטארט אפ כבר יותר מיומנים ובוודאי יותר בטוחים בעצמם, ועל כן החששות כבר לא קיימים והתהליך כולו מתנהל ביעילות רבה יותר.

חיפוש משקיע לסטארט אפ = מציאת זוגיות

הן יזמים רבים והן לא מעט משקיעים מסכימים כי חיפוש משקיע לסטארט אפ כמוהו כמציאת זוגיות – הן מבחינת מורכבות התהליך והאכזבות הלא מעטות שמהוות חלק בלתי נפרד ממנו ברוב המקרים, הן מבחינת הצורך בהתאמה אופטימלית בכמה וכמה מישורים והן מבחינת מערכת היחסים הנוצרת בעקבות ההשקעה וכמובן משפיעה על הסטארט אפ והתפתחותו גם לאחר שהכסף הועבר לחשבון הבנק שלו.

סטארט אפים אטרקטיביים, בדיוק כמו רווקים ורווקות נחשקים ונחשקות, נהנים באופן טבעי מיתרון של ממש ובמקרים רבים יכולים לברור מבין אפשרויות רבות בבואם לגייס הון, אבל גם מי שנתקל בסירוב ועוד סירוב ועוד סירוב ועוד סירוב טוב יעשה אם לא יקפוץ על התשובה החיובית הראשונה רק מתוך ייאוש. לעתים משקיע לא מתאים יגרום נזק הרבה יותר גדול מעיכוב בן מספר חודשים בהתפתחות עקב מחסור במשאבים כספיים.

משקיע פרטי או מוסדי?

הן אנשים פרטיים והן גופים מוסדיים מבצעים השקעות בסטארט אפ. הקבוצה הראשונה מונה את אותם אנשי עסקים שהשקעה בסטארט אפים היא עבורם דרך חיים ואשר מכונים אנג’לים, אבל לא רק. שורת הקלות ותקנות שנכנסה לתוקף בשנים האחרונות (ואשר זכתה לכינוי “חוק האנג’לים”) מדרבנת עוד ועוד אנשים שבאמתחתם סכום כסף פנוי והם מחפשים השקעה לפנות אל תחום ההייטק ולהשקיע בו את כספם.

הקבוצה השנייה, משקיעים מוסדיים, כוללת את הבנקים ואת הגופים שמחזיקים בכספי הציבור – קרנות נאמנות, קופות גמל, חברות ביטוח וכו’. כל אלה מחפשים גם הם אפיקי השקעה מתגמלים, כשלרוב ההשקעה בסטארט אפים היא לא ישירה אלא דרך קרנות הון סיכון.

לכל סטארט אפ מתאים סוג אחר של משקיעים, אולם כדאי לדעת שמחקר אשר פורסם בתחילת עידן הסטארט אפים גילה כי סטארט אפים שבהם השליטה הייתה מעורבת, כלומר גם משקיעים פרטיים וגם מוסדיים, היו בעלי הסיכוי הטוב ביותר להצליח.