גיוס כספים באינטרנט – איך לעשות זאת בקלות וביעילות

יותר ויותר בני אדם ועסקים מבצעים יותר ויותר פעולות דרך האינטרנט, כך שאין שום סיבה לא לבצע גם גיוס כספים אונליין – ואכן, לא מעט סטארט אפים ומיזמים עסקיים כאלה ואחרים מגייסים באינטרנט את הסכום הדרוש להם, בין אם כדי להקים  עסק חדש, בין אם כדי לפתח אבטיפוס של מוצר ובין אם כדי להוציא לאור ספר או אלבום.

חשוב להדגיש: גיוס כספים באינטרנט אינו בהכרח קל יותר ממציאת משקיעים בדרכים המסורתיות. גם בדרך זו יש להוכיח היתכנות עסקית ובעיקר לרתום את הגולשים/משקיעים לחזון שלכם. יחד עם זאת, לדרך זו של גיוס הון ממשקיעים, ישנם לא מעט יתרונות, ובאופן כללי כדאי להיות מודעים לה ולקחת אותה בחשבון.

האתרים השונים המאפשרים מימון המונים

כבר ב- 1997 תועד שימוש באופציה של גיוס כספים באינטרנט: מעריצי “מריליון”, להקת רוק בריטית, גייסו כ- 60,000$ על מנת לאפשר סיבוב הופעות מוצלח.

בשנים האחרונות זכה הקונספט של מימון המונים (CrowdFunding) להתפתחות מואצת במיוחד ומיזמים רבים קרמו עור וגידים הודות לפלטפורמות אינטרנטיות המאפשרות גיוס סכומי כסף כאלה ואחרים מציבור רחב במיוחד.

הבולטות בפלטפורמות האינטרנטיות בתחום ה- CrowdFunding הן מימונה ו- Headstart (שני אתרים ישראלים), וקיקסטארטר ואינדיגוגו (שתי פלטפורמות בינלאומיות).

ישנם מספר הבדלים בין הפלטפורמות השונות כשאחד החשובים בהם הוא המדיניות באשר לפרויקטים שלא מצליחים לגייס את הסכום שהציבו לעצמם כיעד: בהדסטארט ובקיקסטארטר רק מי שעומד ביעד מקבל את כל הכספים שגייס, ואילו באינדיגוגו ומימונה מקבלים היזמים את הסכום שהצליחו לגייס בכל מקרה.

ההבדל המשמעותי השני הוא בין האתרים הישראלים לבין אלה הבינלאומיים, כשבאופן טבעי לפרויקטים מקומיים באופיים (למשל, ספר או מיזם תיירותי) מומלץ לגייס כספים באמצעות הדסטארט או מימונה, ואילו למי שקהל היעד שלו מתפרש על פני כל הגלובוס כדאי לבצע גיוס כספים באינטרנט דרך אינדיגוגו (שהוקם ב- 2008) או קיקסטארטר (שפועל בהצלחה מאז 2009).

איך לשכנע את ההמונים להשקיע בכם?

אחד הנדבכים המשמעותיים של יזמות עסקית מצליחה הוא לשכנע משקיעים פוטנציאליים להאמין בחלום של היזם.

המפתחות לגיוס מוצלח בפלטפורמות מימון ההמונים הם יצירת חיבור רגשי, מקוריות והפיכת הגולשים/משקיעים לחלק מהמיזם. על מנת לעשות זאת כדאי להשקיע (לאו דווקא כסף אלא בעיקר מחשבה ויצירתיות) בסרט שיציג את הפרויקט באופן אטרקטיבי במיוחד (כלומר ישכנע את המשקיעים הפוטנציאליים כי מדובר ברעיון שיש לו ביקוש ויחבר אותם אליו מבחינה רגשית) וכן להציע תמורה מפתה עבור כל מדרגת השקעה.

יש לתת את הדעת גם לגבי מדרגות ההשקעה, ובפרט כדאי ליצור גם מדרגות נמוכות יחסית שיאפשרו לקהל רחב במיוחד לקחת חלק בהגשמת המיזם. בהקשר זה הדוגמה הטובה ביותר היא סתיו שפיר, שבפריימריז 2015 גייסה את הסכום גדול ביותר למרות שממוצע התרומה עבורה היה הנמוך ביותר.

בנוסף חשוב לשווק את דף גיוס הכספים באתר שנבחר – באמצעות פייסבוק, טוויטר, ניוזלטרים ובכל דרך אפקטיבית אחרת שרלוונטית לכל מיזם.

המגבלות של גיוס כספים דרך האינטרנט

גיוס הון אונליין נהנה כאמור מיתרונות רבים, ולא מעט מיזמים הגיעו בזכות הקונספט ושימוש מוצלח בו לסכומי כסף נכבדים מאוד – אבל לגיוס כספים באינטרנט יש גם מגבלות, כשהעיקרי שבהם הוא שהיזם מקבל רק כסף. אמנם פה ושם ייתכנו גם רעיונות טובים שתורמים המשקיעים (ובפרט אם במהלך גיוס הכספים השקיע היזם ביצירת אינטראקציות איתם), אולם בלא מעט מקרים הצלחתו של סטארט אפ, או כל מיזם אחר, מחייבת שילוב משקיע שמספק לא רק כסף אלא גם ידע, ניסיון יקר ערך וקשרים חשובים בתחום – ובדרך של מימון המונים אין אפשרות לגייס משקיע אסטרטגי שכזה.