גיוס כסף ברשת האינטרנט
אנחנו מחפשים מידע ברשת, מבצעים יותר ויותר קניות ברשת, יוצרים אינטראקציות חברתיות ברשת, צופים בשלל תכנים ברשת ובאופן כללי מבלים שעות רבות מדי יום ברשת – כך שאך טבעי הוא שגם גיוס כסף לסטארט אפ, ובעצם לכל עסק, יתבצע אף הוא ברשת.
ואכן אחת התופעות היותר מרתקות במאה ה-21 היא מימון המונים (crowdfunding), שמהווה את אחד הנדבכים המרכזיים של תחום רחב היקף יותר ומרתק לא פחות, הכלכלה השיתופית (ששתי דוגמאות בולטות שלה הן Uber ו- Airbnb). אגב, לגיוס כספים באינטרנט שורשים בתרבות היהודית של המאה ה-19, שכן בקהילות רבות באירופה נהגו אנשים לשלם לסופר עוד בטרם יצא הספר, על מנת שיתפנה לכתוב אותו, ובתמורה קיבלו הן את הספר כמובן והן קרדיט.
היתרונות של גיוס כסף ברשת
היתרון העיקרי של גיוס כספים באחד מהאתרים המספקים אופציה זו, ואשר הראשונים שבהם החלו לפעול ב-2006, הוא האפשרות שמעניק קונספט זה לכל יזם, בעל עסק קטן, אמן ובעצם לכל מי שיש לו חלום שציבור רחב יתחבר אליו להפוך חזון למציאות ולממש רעיונות.
יתרון שני הוא הנוחות: אין צורך לחפש משקיעים פרטיים או מוסדיים, לקבוע פגישות, להתרוצץ, להיתקל בדחיות ותשובות שליליות – מפרסמים את הפרויקט, העסק או הרעיון באתר, רצוי כמובן בלוויית טקסט משכנע ו/או סרטון אפקטיבי, מפיצים את הפרסום ברשתות חברתיות ואם הרעיון הוא בעל פוטנציאל אמיתי, סביר להניח שגיוס הכספים יצליח.
יתרון שלישי הוא חיבור רגשי של קהל הלקוחות למוצר עוד בטרם קרם עור וגידים, דבר שמגדיל את הסיכוי כי הם יהפכו למעין “סוכני מכירות” – ללא תמורה, רק בשל התלהבותם מהפרויקט או המוצר – ויסייעו לבעל העסק לגייס עוד כספים ולקוחות.
ואם מישהו עדיין סקפטי לגבי היכולת של גיוס כספים דרך אתר כזה או אחר, הרי שישנו הנתון הבא: ב-2013 גויסו דרך פלטפורמות אינטרנטיות לא פחות מ-2.7 מיליארד דולר!
חסרונות גיוס הכספים באינטרנט
חיסרון אחד של גיוס הכספים דרך האינטרנט הוא כשמדובר במוצר חדשני שלא נרשם עליו פטנט – כך שעצם הצגתו לציבור הרחב ולעיני כל עלולה להוביל למצב שבו מישהו אחר יחמוד את הרעיון לעצמו, יפתח את המוצר ויגרוף את הרווחים הטמונים בכך.
חיסרון שני הוא הקושי הרב יותר להתמודד עם כישלון קמפיין גיוס כסף ברשת ביחס לכישלון גיוס הון ממשקיעים ספציפיים, פרטיים או מוסדיים. הסיבה לכך היא פסיכולוגית, שכן מי שמגיע לקרן הון סיכון או לאנג’ל ומבקש כי ישקיעו במיזם שלו וסופג תשובה שלילית יכול להתנחם בכך שזה רק בן אדם אחד (גם בקרן הון סיכון בסופו של דבר מדובר בהחלטה של אדם אחד או קבוצה מצומצמת במיוחד של אנשים), בעוד שפרויקט המוצג בהדסטארט, אינדיגוגו, קיקסטארטר וכו’ ולא מצליח לגייס כסף מעורר את התחושה הקרוב לוודאי בלתי נמנעת כי הציבור הרחב מאמין כי מדובר במוצר חסר ערך.
איך לבחור פלטפורמה?
המפתח להצלחה בכל הקשור למימון לעסקים הוא התאמת סוג המימון לסוג העסק, וכשמדובר בגיוס כסף דרך הרשת ההחלטה הראשונה והחשובה שיש לקבל היא באיזו פלטפורמה לבחור.
האתרים הישראלים הבולטים בתחום מימון ההמונים הם הדסטארט ומימונה, והאתרים הבולטים בעולם הם קיקסטרטר ואינדיגוגו.
בהדסטארט בעל העסק או הרעיון מקבל את סכומי הכסף של המשקיעים הקטנים רק אם גייס מספיק כסף (כלומר עבר את היעד שהוא קבע לעצמו), ואילו במימונה ניתן לבחור בין פרויקטים המוגדרים כ”הכל או כלום” לבין כאלה המתאפיינים בגמישות ונקראים “מימון חלקי” – באלה מהסוג הראשון הכסף עובר לבעל הפרויקט רק אם הגיע ליעד הכספי, ואילו בפרויקטים מהסוג השני יועבר ליזם כל סכום שהצטבר עד לתאריך הדדליין.