?מהו משקיע מוסדי

יזמות עסקית מבוססת ברוב רובם של המקרים על חזון ויכולות של אנשים פרטיים – אולם ללא השקעה כספית משמעותית לא קל להפוך את החזון למציאות גם אם היכולות גבוהות. מסיבה זו קיומם של המשקיעים המוסדיים (Institutional Investors) הוא מרכיב חיוני בכל כלכלה מודרנית, ולאותם גופים ישנה תרומה של ממש בכל הקשור לחדשנות טכנולוגית ובכלל, ולהנעת גלגלי המשק.

מה זה בעצם משקיע מוסדי?

משקיע מוסדי הוא גוף גדול בעל משאבים כספיים ניכרים אשר משקיע חלק מכספו בעסקים שונים. בין המשקיעים המוסדיים הבולטים ניתן לציין את הבנקים, את חברות הביטוח, את קופות הגמל, את קרנות הפנסיה ואת קרנות הנאמנות. לכל אלה אין מקורות כספיים משל עצמם אולם הם מנהלים סכומי כסף גדולים של לקוחותיהם, ואת אלה הם יכולים להשקיע על מנת להפיק מהכסף ערך מוסף.

על מרכזיותם של המשקיעים המוסדיים בכל כלכלה שהיא ניתן ללמוד משיעור האחזקות שלהם במניות אשר רשומות למסחר בבורסות שונות: בארה”ב, היקף האחזקות של המוסדיים הוא כ-50%, בבריטניה למעלה מ-67% וגם בארץ מדובר בהיקף נכבד מאוד.

ישנן תיאוריות בתחום הכלכלה החוזות כי בעתיד, לנוכח המורכבות ההולכת וגוברת של המכשירים הפיננסיים המתקדמים, למשקיע הפרטי לא תהיה כלל יכולת להשקיע ישירות בנייר ערך מסוים (ודרכו בחברה כזו או אחרת) וכי כמעט כל ההשקעות יתבצעו באמצעות משקיעים מוסדיים שיחזיקו בידע רחב היקף ואנשי מקצוע מיומנים בכך.

אופי ההשקעות של המשקיעים המוסדיים

אחת החלוקות של המשקיעים המוסדיים השונים היא על סמך מידת הגמישות שמאפיינת את התנהלותם.

כך לדוגמה קרנות נאמנות, ברוב המקרים, מוגבלות בהתאם למדיניות המוצהרת שלהן ובפרט לגבי שיעור המניות מתוך כלל ההשקעות, ואילו קופות הגמל וקרנות הפנסיה נהנות מגמישות רבה יותר מבחינת תכנון מדיניות ההשקעה שלהן.

משקיעים מוסדיים בעידן הגלובליזציה

משקיע מוסדי לא מחויב כמובן לפעול רק במדינה אחת. כך לדוגמה בשנת 2013 הגיעו לישראל מנכ”לי כמה מבתי ההשקעות המובילים של דרום קוריאה על מנת לחפש הזדמנויות השקעות בעלות פוטנציאל אמיתי, ובהקשר זה כדאי לדעת שב-2006 למשל השקיעו המוסדיים הקוריאניים סכום של לא פחות מ-12 מיליארד דולר מחוץ לארצם.

גם המוסדיים הישראלים, שמנהלים סכומים של מאות מיליארדי שקלים, מחפשים באופן טבעי השקעות מעבר לים – כך לדוגמה בקיץ 2015 יצאה משלחת של נציגי קרנות השקעה ומשקיעים מוסדיים שונים ללונדון, וזאת כדי לבחון את כדאיות ההשקעה בלא פחות מ-180 פרויקטים בתחום התשתיות וההתחדשות העירונית.

באופן טבעי משקיע מוסדי הוא אחת האופציות של מימון לעסקים מתחילים, ובפרט בתחום ההייטק.

השקעה מוסדית בסטארט אפים

גיוס הון ממשקיעים מוסדיים הוא אחת האופציות הניצבות בפני כל סטארט אפ הזקוק למשאבים כספיים על מנת להמשיך להתפתח.

מחקר שבוצע בישראל בראשית עידן הסטארט-אפים ע”י חוקרת אמריקאית בשם ד”ר סוזאנה קבול ושממצאיו פורסמו ב-2001, מגלה כי להשקעה מוסדית בסטארט אפ ישנה השפעה ניכרת ולא רק בפן הכספי.

ד”ר קבול בחנה קרוב ל-1,700 סטארט אפים, מתוכם 120 לעומק, וכן ערכה ראיונות עם אנשי מפתח בתחום, ומתוך כך אלה הגיעה למסקנה כי שילוב בין משקיעים מוסדיים למשקיעים פרטיים משפר משמעותית את סיכויי ההצלחה של הסטארט אפ.

על פי הנתונים שאספה החוקרת, כשליש מהחברות היו תחת שליטתם המלאה של המשקיעים המוסדיים (כולל קרנות הון סיכון, משקיעים אסטרטגיים ותאגידים שונים), וכמחצית מהחברות נשלטו אך ורק ע”י משקיעים פרטיים (כולל אנג’לים). כאמור דווקא אלה שבהן השליטה הייתה מעורבת נהנו מסיכוי טוב יותר להגיע למוצר עובד ונמכר – 68% יותר ביחס לסיכוי של חברה הנשלטת אך ורק ע”י משקיעים פרטיים לעשות זאת, ו-81% (!) יותר ביחס לחברה הנשלטת רק ע”י מוסדיים.

ההסבר לכך – למשקיעים הפרטיים יש זמן, למוסדיים יש כסף, וביחד זהו שילוב מנצח.