back to Blog

חממות סטארט אפ – למה כדאי לפנות אל חממות טכנולוגיות פרטיות?

חממות טכנולוגיות פרטיות הן גופים עסקיים בעלי מטרה כפולה: ראשית, לסייע לסטארט אפים בראשית דרכם להבשיל, ושנית, ליהנות מרווחים נאים בעצמם (בזכות אותם סטארט אפים שאכן יצמחו ויהפכו לכדי חברה רווחית). בישראל פועלות לא מעט חממות סטארט אפ פרטיות, וזאת במקביל למרכזי היזמות הטכנולוגית הממומנים ברובם על ידי המדינה (אם כי מופעלים על ידי גופים פרטיים, בשיטת הזיכיון), ובמסגרתן מלבלבים כמה מאות מיזמים וחברות, והיזמים שחולמים להצליח בגדול מקבלים מעטפת לוגיסטית, הון ראשוני וכלים חיוניים להגשמת החלום.

מה ההבדל בין מרכז יזמות טכנולוגי לבין חממה טכנולוגית פרטית?

מרכז יזמות טכנולוגית הוא השם הרשמי של חממה עסקית שפועלת בחסות המדינה ובמימונה, ומפוקחת על ידי מינהלת החממות הטכנולוגיות. מרכזים אלה כפופים לרגולציה, ובעליהם נבחרים במכרזים אותם מפרסם מעת לעת המדען הראשי של משרד הכלכלה. חממה טכנולוגית פרטית, לעומת זאת, מוקמת על ידי גוף פרטי, נמצאת בבעלותו וחופשייה לפעול בהתאם לערכי בעליה ותפישת עולמם הכלכלית והעסקית.

מבחינת השקעה ביזמים, במרכזי היזמות זוכים העסקים הנמצאים בשלב הראשוני לתמיכה בגובה של לכל הפחות 2-2.5 מיליון ש”ח, כשהמדינה מממנת 85% מסכום זה ואילו בעלי המרכז (כאמור גוף פרטי) משלימים את 15% הנותרים אבל רשאים להעניק הון נוסף אם לתפישתם השקעה בסטארט אפ כזה או אחר מצדיקה זאת. בחממת סטארט אפ פרטית גובה הסכום המוענק לכל עסק המתקבל אליה נקבע בהתאם לחוזה הספציפי בין היזם לבין בעלי החממה, והוא עשוי להיות הן גבוה יותר והן נמוך יותר.

הבדל נוסף הוא מבחינת תנאי הקבלה לחממה: חממה טכנולוגית המוקמת מכוחו של מכרז של המדען הראשי מחויבת לכללי אותו מכרז, ובפרט מקבלת לשורותיה מיזמים המבוססים על טכנולוגיה חדשנית שמפתחים מוצרים להם פלח שוק פוטנציאלי נרחב ושמתחייבים לייצר אותם בארץ וכן להשאיר בישראל את הקניין הרוחני של הטכנולוגיה אותה הם מפתחים במסגרת החממה. חממות טכנולוגיות פרטיות אינן מחויבות לכללים אלה וקובעות את תנאי הקבלה אליהן על פי השקפת עולמם הערכית והעסקית.

עוד הבדל בין חממות טכנולוגיות פרטיות לבין חממה עסקית שבה המדינה משתתפת במימון המיזם הוא בפרק הזמן בו שוהות החברות במסגרת החממה: במרכזי היזמות פרק הזמן הינו שנתיים כשבתנאים מסוימים ישנה אפשרות לזכות בשנה נוספת ואילו בחממת סטארט אפ פרטית פרק הזמן נקבע במסגרת ההסכם בין היזם לבין בעלי החממה.

מה מקבלים בחממה טכנולוגית פרטית ומה נותנים בתמורה?

באופן טבעי חממות סטארט אפ פרטיות שונות מציעות תנאים שונים ודורשות תמורה שונה, אך ככלל היזם זוכה לסכום כסף משמעותי המאפשר לו לפתח את הרעיון (וכל מי שעבר את השלב של גיוס משקיעים בסטארט אפ מודע למהמורות הרבות שהוא כולל), מעטפת לוגיסטית משמעותית ולוקיישן פיזי בו הוא יכול לפעול. בנוסף נהנים ברוב המקרים היזמים מערך מוסף משמעותי במיוחד בדמות הידע, הניסיון והקשרים של בעלי החממה המאפשרים לו ליצור שיתופי פעולה אסטרטגיים.

התמורה של בעלי החממות הפרטיות היא מניות בחברה המוקמת או שכבר קיימת, כך שאם העסק מצליח, הן שותפות לרווחים (או לחלק מהסכום המתקבל במסגרת אקזיט).

מהם האקסלרטורים?

ישנו סוג ספציפי של חממות טכנולוגיות פרטיות הנקרא אקסלרטור, ובעברית: מאיץ.

האקסלרטורים מיועדים למיזמים שעדיין לא בשלים להיכנס לחממה עסקית או לכאלה הזקוקים לתמיכה מועטה יחסית. ברוב המקרים השהות במאיצים היא לפרק זמן של מספר חודשים, וסכום הכסף הניתן הוא בגובה של כמה עשרות אלפי דולרים בלבד ומתאים לשלב של גיוס הון ראשוני – כשישנם גם אקסלרטורים שאינם מעניקים כסף אלא רק מקום עבודה, תמיכה טכנולוגית וייעוץ (שכמובן עשוי להיות בעל ערך גבוה מאוד) וכן הזדמנות ליצור קשרים עסקיים מעצימים.

בהתאם, גם אחוזי הבעלות בחברה אותם נדרש היזם להפריש נמוכים יותר: אם חממות סטארט אפ מקבלות בין 30 ל- 50 אחוז ממניות החברה, הרי שבאקסלרטורים יוותר היזם על אחוזים בודדים (לרוב בין 6-7% לכ- 10-12%).

אחד המאיצים המפורסמים הוא EISP8200 שכפי שמרמז שמו הוקם ומופעל על ידי יוצאי יחידת 8200 האמונים על חשיבה יצירתית ופורצת דרך ועל יזמות טכנולוגית יוצאת דופן. עוד דוגמה לאקסלרטור היא זה של משרד הפרסום המוביל פובליסיס שבאופן טבעי מתמקד בתמיכה בסטארט אפים בתחום השיווק.

חממות טכנולוגיות פרטיות ככלי להעצמת הפריפריה          

במקרים רבים חממות טכנולוגיות פרטיות הן גם כלי לשינוי חברתי ובפרט העצמת הפריפריה, וזאת מתוך ההבנה של אנשי עסקים פרטיים כי מתן אפשרות לשכבות מוחלשות לצמוח הוא מרכיב הכרחי בקיומה של חברה בריאה יותר וצעד חשוב להבטחת עתידה של מדינת ישראל.

דוגמה אחת לכך היא MindCET הפועלת בירוחם. חממת סטארט אפ זו הוקמה על ידי המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מלכ”ר שמייסדו היא קרן רוטשילד) ובאופן טבעי היא מתמקדת במיזמים המשלבים חדשנות טכנולוגית וחינוכית ולצידה פועל גם אקסלרטור.

דוגמה נוספת היא Tawkin Labs שהוקמה על ידי אנשי העסקים עמאד תלחמי, חמי פרס ואראל מרגלית, ואשר מתמקדת בהשקעה בסטארט-אפים מהמגזר הערבי. גם לאומי טק שותפה לרצון לקדם את הפריפריה ולחזק את השכבות המוחלשות בישראל, ומסייעת למיזמים ולסטארט-אפים הפועלים ברוח זו.